לזרום
לא צריך הרבה בשביל שיר. צריך רק לזרום. שרבט חרוזים, לך על מבטא אפרו משהו, ג'מייקה משהו. שחק אותה היפ הופ עברי קרוס אובר. רצוי שפה מהרחוב. תבל ב"אתיופיין סטייל ירוק צהוב אדום". להישמע סטייל. זה כל העניין. אנחנו בישראל,
לא צריך הרבה בשביל שיר. צריך רק לזרום. שרבט חרוזים, לך על מבטא אפרו משהו, ג'מייקה משהו. שחק אותה היפ הופ עברי קרוס אובר. רצוי שפה מהרחוב. תבל ב"אתיופיין סטייל ירוק צהוב אדום". להישמע סטייל. זה כל העניין. אנחנו בישראל,
"ילדי בית העץ" – פרק ההמשך. ההצלחה מייצרת מיתוג. עכשיו – כבר הצגת ילדים מצליחה, סדרת טלוויזיה בחינוכית. יש מקום לשירים חדשים, לצירוף כוכבי מוסיקה נוספים. נוסחה מנצחת – שירי ילדים למבוגרים, שירי מבוגרים לילדים. הכותב המבוגר לוקח את "האני"
הראפ מאפשר ערימות של מילים, משפטים עם קשר, בלי קשר, פטפטנות נונסטופ. חריזה שבלונית מאולצת. זורקים מכל הבא ליד – אלוהים, אמנות, אמירת תודה אבל גם התחשבנות עם מי ששנא, ותובנות של "להיות מודע לתת מודע", "לפרוח אור של נחמה",
הניסיון לסכם סיפור ההצלחה של "קפה שחור חזק" מוגש בזרם תודעה מחורז שיש בו מכל הבא ליד. בראפ אתה נשפך, לא עושה חשבון לאף אחד, שורה פה, חרוז שם, כדי להגיד: ואלה, שיחקנו אותה. חיים את הרגע בלי הזיות. יונקים
מי אמר שראפ ישראלי זה שירי מחאה? אילק סהלו ואורי אלמו שרים את מה שהם חושבים. אין יאוש. לא הצלחת אתמול, נסה מחר, שים אפוד מגן, אל תשתפן גם אם דלתות נסגרות. הולכים קדימה אבל לא שוכחים מה היה אתמול.