רביב כנר

הבלגן. זה מה שגורם לרביב כנר לזעוק. לא ברור מי האמא, מי האבא. הכל חשוך. והכל לא ברור. רק שיחזירו אותם. הביתה עכשיו. שמעתי את רביב בכיכר החטופים. לוחם מילואים שזועק מדם ליבו. בשיר הוא  דואב, מלנכולי, טון נמוך, ואז

במוסיקה המקומית יש מתמחים בכתיבת שירים של שבורי לב. העיקרון: שפוך הלב מול המאכזבת, תוריד ממך את כל מה שיש לך להגיד לה. ברבים מהשירים האלה, מוצאים נרטיב התקרבנות והתבכיינות ("את כל הרגעים הכי יפים זרקתי"), ומצד שני ניסיון לשכנע

 רביב כנר שר תגובה רגשית לפרידה כואבת. הסיטואציה מעורפלת. האם המכותב נוכח או נפקד? גם סיבת הפרידה לא ידועה. לעיתים הפניה היא אליו, לעיתים מנהל שיח עם עצמו. השיר מאופיין בניגודים קלישאתיים כמו "דיברנו שעות ולא אמרנו כלום", "צעקתי בשקט"

רביב כנר מספר על עצמו סיפור שנשמע הכי שגרתי בעולם. אחרי צבא ישראלים רבים עוזבים את הכול – את העבודה הלוחצת, את הציפיות העוד יותר מלחיצות, ואת החיפושים המתישים אחרי קריירה אולטימטיבית ואחרי אהבה מושלמת. גם המספר שבשיר ארז יום

כמעט התחלתי לזמזם את House Of The Rising Sun של האנימלס אחרי פתיח הפסנתר. בהמשך יסתבר שהשמש עדיין לא זרחה על זמר הרגש. רביב כנר שר שיר טרוניה על כך שהעולם שבקרבו הוא חי – רע, אבל אף אחד לא

מה קרה לרביב כנר שהוא לא יכול לנשום? אני לא ממש מתעניין במה שעובר עליו בפועל, אבל יש תחושה של קו ייצור המספק שירי סבל וכאב לזמרים.  מה הבעיה שלו? "השקט צורח מתוך חלום"? מצד שני – מחפש משהו ש

הביטו ברשימה מטה: לפי "מדיה פורסט", החברה שמפרסמת מדי שבוע את רשימת השירים המושמעים ביותר בישראל, אלה השירים המושמעים ביותר בשנת תשפ"א.  איך נערכות הסטטיסטיקות האלו? מה המשקל של 100 השמעות ברדיו דרום של "שקיעות אדומות" של עדן חסון  ביחס

לכולנו יש ציפיות מבני הזוג שלנו. אנו מצפים מהם לקבל, לאהוב, להכיל אותנו, ולהתנהג באופן שתואם את הערכים והעמדות שלנו, כאשר מנגד עומדות גם הציפיות של בני הזוג מאיתנו. סט הציפיות ההדדי הזה, יחד עם השאלה שמנקרת בראשינו – האם

שתגיד לו – מה עובר עליו. היא ככל הנראה יודעת טוב ממנו. יש כל כל כך הרבה תשובות – אז מה השאלה. לא שיניתי מילה. מילא השאלה, אבל מה הן התשובות? בטוח שלרביב כנר אין אותן, אבל לפחות מבחינת פתיחת

הזמר מפעיל קול גבוה, כדי לזעוק מצוקה אישית-כללית, מחפש תשובות ל"שאלות אבודות", שומע קולות בלילות, מרגיש מחנק, מקבל רסיסים של זכרונות שנמסים, זקוק למשענת ראש, לנחמה. או-הא. כמה בעיות אפשר לדחוס לשיר אחד? תפסת מרובה לא תפסת? רביב כנר, בוגר

זו אינה רק התחרות לקראת האירוויזיון. השאלה היא מה עושים עם כשרונות כאלה בארץ קטנה (עם או בלי שפם) בתום התחרות. יש במחזור הזה הרבה מאוד מצוינים, ואני מדבר על דור צעיר של זמרים וזמרות, שהאנגלית בפיהם נשמעת כשפה ראשונה.