ישבה לידי אישה, הערכה גסה – שבעים פלוס, פניה נראו עצובות וקפואות בתחילת הערב, ואז לקראת סיום לפתע האירו וידיה מחאו!. לא נראה, שהיא הגיעה כמעריצה של ימן בלוז ושל רביד כחלני. המעריצים הסתודדו כבר בתחלת ה ערב בצידי הבמה.
דקלון (יוסי לוי) ורמי דנוך עשו שלום אחרי הסכסוך ההסטורי בין "צלילי הכרם" ל"צלילי העוד" שנמשך משנות השבעים, וחברו למחזר להיטים ישנים בז'אנר התימני. מה יום מיומיים? במה טובים השניים מן האחד? שרביד כחלני, איש העדה וה"ימן בלוז", הצטרף אליהם? המפיקים דודו
"אנחנו יודעים שהכל אהבה". ניסיתי להצטרף לימן בלוז בשת"פ החדש של רביד כחלני ועומר אביטל (שהקימו את ההרכב), ולבסוף ויתרתי. אין כאן לא ימן, לא בלוז ולא ג'אז. סתם שיר קצבי שמח. כחלני מזליף מעט אקצנט בשם האתניות, מוסיף מעט "טירוף"
והרי חדשות הפופ: 1. מאיה אברהם כבר לא בהפרויקט של עידן רייכל. 2. מאיה אברהם הקליטה דואט עם הכוכב הצרפתי הנודע ז'ילבר מונטנייה. 3. גם רביד כחלני בתמונה. ואחרי החדשות, נעבור לביקורת: שיר געגועים ענוג על מה שקרה רגע אחרי
ג'אז ישראלי? רק ג'אז ישראלי? אכן: ג'אז בים האדום 2016 מניף דגל כחול-לבן. אפשר לומר שהצדק נעשה: מגיע לג'אז הישראלי פסטיבל אחד לפחות על טהרת הישראליות. הוא ראוי לו. שמותיהם של נגנים והרכבים ישראלים מעטרים היום את פסטיבלי הג'אז המרכזיים
ערב כזה לא יחזור. ריף כהן לא תשחזר אותו. מי שהיה הרוויח. המבקר בבעיה. אתה לא יכול להמליץ על מופע חד פעמי, משום שהוא אכן – אחד ויחיד. גם ריף כהן – אחת ויחידה. היא כנראה תמציא את עצמה מחדש גם
"יאמאטאט" הוא ה"יאמאן בלוז", רביד כחלני (שירה), פוגש את הצמד חיים לרוז ואלון אמאנו להכנת תבשיל אפרו-קריבי-גרוב-ימני לאלבום Desert Groove. במטבח היו איתם עידן רייכל באקורדיון, יוסי פיין – בבס, קותימאן בקלידים. מה זה? לוקחים פסוקים מן התפילה ("עושה שלום
מי הם "נסיכי הג'אז הישראלי" ומה קרה שהם עושים מחווה לקיסר הגיטרה של המוסיקה המזרחית? נעשה סדר: ההנהלה האומנותית של פסטיבל ג'אז תל-אביב הגתה רעיון להקים גשר. עלו עליו שלושה נגני ג'אז מעולים – עומר קליין בפסנתר, עומר אביטל בקונטרבס, איתמר
אתחיל בנימה פסימית, והלואי שאתבדה: כורי ההיתוך המוסיקליים של יוצרים-נגנים מקומיים כנראה לעולם לא יהיו פעילים בהצלחה יתרה בסביבה המקומית. הקרקע שתתאים להם נמצאת כנראה יותר בארצות שאקלימן אינו ים-תיכוני, כי הים-תיכוניות המקומית היא מטבע פופ חפלאי חזק יותר שעובר
אל תכריחו אותי להגדיר Yemen Blues. בחו"ל – אחת הביקורות הכריזה על ז'אנר חדש. בואו נהיה צנועים יותר: סגנון אתני חדש. רביד כחלני בהחלט המציא משהו, ואחרי הערב בזאפה, הייתי אומר כדי למנוע אי הבנות: שום קשר בינו ובין הסגנון
מה זה Yemen Blues? כן – באנגלית. "בלוז תימני"? אני קורא ביקורות מחו"ל שנשלחו עם הסינגל הנ"ל: בין השאר נכתב: "המציאו ז'אנר חדש". ואללה. אני שומע Um Min Al Yaman (אם מתימן), ושואל: זה בלוז תימני? רביד כחלני, האיש שבלעדיו
שנדסקס מהו "מופע אקוסטי"? לא יותר משישים שניות. בעולם הרוק מאז האנפלאגד של MTV – האקוסטי הזה בא להדגיש את ההיפך מ"חשמלי". לשמוע "מטאליקה" אקוסטית – אחלה. לשמוע "היהודים" באקוסטית – ואללה. תנו לי רוקנ'רול, אבל בלי דציבלים. כששמעתי "עידן
היכל אומנויות הבמה הרצליה. ינואר 2009. עידן רייכל מספר סיפורים שהוא מכנה אותם "עניינים" ("רציתי לספר לכם על עניין…"), חלקם נועדו לבדח, חלקם מאוד אנושיים. בין שאר ה"עניינים" הגיע סיפור על אחת צעירה שנסעה איתו טרמפ. ברקע התנגן דיסק של
