מתייחסים לנוסטלגיה כאל תשוקה לא מודעת לחזור לשלב מוקדם בחיים. יש רואים בה הפרעה כפייתית מדכאת כתוצאה מכאב על אובדן. יהונתן גפן בשיר שהלחין נפלא דויד ברוזה, חוזר הביתה אחרי 20 שנה ושואל: "לאן נעלמו הילדים/ ששיחקתי איתם/ איפה כל
היא מתחננת ללכת אחריו לנצח, משתפת את איתני הטבע בסערה העוברת עליה. רוני אלטר בגרסה לשיר של הזמרת השבדית ליקי לי בליווי אלון לוטרינגר. חזרתי לשיר הזה, אחרי ששמעתי אותו כרקע לתוכנית ספורט בטלוויזיה. Follow Rivers הוא שיר על תשוקה
רוני אלטר שרה את סיפור אובדן אהבתה. המנגינה נוגה, הטון כואב מתכוון. הדמעות אשר זולגות על עורה, מילים עדינות הופכות כולן לקפואות ומחוספסות כל מה שהיא עשתה לא הספיק. מפקפקת אפילו באהבתה אליה. המוסיקה משדרת תחושהאותנטית בקצב מיד טמפו. השיר
רוני אלטר בחרה במים כדי לשרטט עומק התחושה. היא שרה: "אני לבד בכאבי אין את מי להאשים אף אחד אף אחד אף אחד אנחנו מים על מים מים על מים". המים מבטאים את ההיבטים העמוקים ביותר של הקיום שלנו, שהרי
פתאום נוחת אלבום קאברים לשירים שאת מילותיהם כתב יורם טהרלב. מה יום מיומיים? אין לי תשובה, פרט לכך, שארומה מיוזיק מריצה פרויקט ששמו "צאן ברזל", הפקה מיוחדת המוקדשת לפזמונאים ומלחינים שונים. יורם טהרלב הוא נציג מובהק של מה שנקרא "זמר
זה סיפור מתח. מובל במנגינה ובהפקה ששואבים אותך לתוכו. רוני אלטר מספרת באיפוק דרמטי את הסיפור של מי שמסתתר מאחורי קריאתו של השטן. – הצייד במכונית וקורבנותיו. "הוא בא בלי אזהרה, ופתח את הדלת הוא ניסה לתפוס את עיניהם הקטנות /
נצא מהשם המקורי – "עם קומץ שמיים". זהו שיר הסיום באלבומו החדש של רועי שפיגלר. הוא נוגע בהם. המילים של אברהם חלפי. "עם קומץ שמיים ביד/ הייתי עובר את חיי/ הייתי חוצה את הים ברגלי/ עם קומץ שמיים ביד". שיר
צליל הסינטי של Lazy בפתיחה אפוף אווירה לילית קודרת. שיר לאי בודד, להתבודדות, להתאהב. מזג אוויר חורפי. אהבתי גדלה מהאזנה להאזנה. תרגום חופשי מאנגלית: "העצלות שלי מתרחשת/ כל יום שורפת/ מכסה אותי ומושכת אותי מטה/ עצלנית מדי למחות מתגנבת למיטתי/
"עבודה עברית" הוא פרויקט גרסאות כיסוי (קאברים) שמצדיע למוסיקה הישראלית, באשר היא. תרצו – נכסי צאן ברזל שכבר שוכנים לתפארת בפנתיאון התהילה של הזמר העברי. אין כאן חוקים. כמו שהקדשיו "עבודה עברית" לשירי עוזי חיטמן בגרסאות ים-תיכוניות, הפעם ליקטו שירי של
אילו הייתי במקומו, יכול להיות שהיו צריכים לקרוא: "יש רופא באולם?" נפתלי אלטר איש קטן וענו, נטול שעות במה, התיישב מאחורי הקלידים ושר את שירי חייו, החדשים, הישנים. הרופא שבאולם נשאר חסר תעסוקה. נדמה לי שהוא נהנה. ואלטר נשאר בחיים. הדיסק החדש
