רועי חרמון

מישהו יכול להסביר לי איך הופעה בהפתעה שההודעה עליה יוצאת בצהרי יום – מביאה המונים באותו ערב? הקוסם: אביתר בנאי. ההתרחשות – מועדון התדר בת"א. קיבלתי יוטיוב והתרגשתי. גם שאלתי את עצמי: איך ההודעה הזו לא הגיעה אלי?! אני לא

יש משהו מאוד אֱנוֹשִׁי, חָנוּן ורָחוּם בקולו של אביתר בנאי כשהוא שר סיטואציות סותרות בשיר על נתק ביחסים בין אב לבן, שבהן מתערבבים רגשות של פחד, שנאה, אהבה, ריחוק, קירבה. הקונפליקטים מתבהרים במוסיקה שמניעה את הנרטיב במנגינה ובקצב עקב בצד

האהבה, אותו מסתורין רחב ידיים, לא יכולה להתגלות במקום של כיווץ וניסיון לשלוט במציאות. שירה ויזל משחררת אנליזה על שני אנשים עצובים שלא יודעים לבכות, שכמהים ליחד,  אבל יכולים רק להישאר לבד. התזמון ביניהם על הפנים. השיר עולה על מסלול

סתם ככה באמצע היום לאבד את הצפון, להביט בתקרה ולחלום. זה מה יש לעדי גיגי בראש? מה הוא רוצה?  ?to lose his mind, להשתגע, לאבד את הראש? מהות הרצון מעורפלת, כי מניעיה אינם ברורים. הנרטיב הזה מוגש בקצב איטי, קו

"איך אוכל לבחור במי להאמין" שואל-תמה עדי גיגי. זהו שיר על חוסר ידיעה אנה הפנים מועדות. הלב "בונה מקדשים", בפועל לא נכנס אור. בקול הרך השברירי, בצליל אווירה שמימית, מנסה גיגי להבין את מהות הקיום, לבטא את הפער בין המציאות

אביב בכר כתב שיר עידוד עצמי. גם כשהלב שלך רדום/ עקום אחרי סופה של אהבה, יש מחר זריחה חדשה. אל תשקיע את עצמך בשקיעה של האתמול. החיים/ הנפש  ממשיכים בתנועה שאמורה להביא אהבה חדשה. כמה פשוט. המוסיקה, טון השירה העגמומי

דבש אאוט. החיים חלווה. למה להם פוליטיקה כשאפשר לחגוג. אחרינו המבול. אם נראה שקשה – בסוף יוצאים מזה. עם ישראל של ימינו?  לחלום  מתוק, לשתות עוד קפה בקטנה, לרקוד, להכות בתוף. מתאים למשל שלושת הקופים: האחד מכסה בידיו את פיו, השני מכסה את עיניו,