מה שהביא אותך אליי
רינת בר מצטרפת לזמרות המייללות על נטישת מאהביהן. יש מי שמפטם את זמרות הז'אנר בשירי יאוש על מר גורלן. בר אינה בודק את השירים שמספקים לה. מה שקרה לה זה אינו "שיבוש קטן בתדר" אלא קצר מוחלט. היא תתבקש להסביר
רינת בר מצטרפת לזמרות המייללות על נטישת מאהביהן. יש מי שמפטם את זמרות הז'אנר בשירי יאוש על מר גורלן. בר אינה בודק את השירים שמספקים לה. מה שקרה לה זה אינו "שיבוש קטן בתדר" אלא קצר מוחלט. היא תתבקש להסביר
על מה רינת בר שרה? על לב שמשתוקק לאהבה? על אנשים בלי אמונה שמחכים להצלה, על המצוקה שלה (צעקתי…) על החיים (יש דברים שלא נצליח לשנות) על מחיקת דמעותיה (למה, מה קרה?) על אהבה שכן מתקיימת ("כשיש לי אות, לא משנה
את השיר אפשר למכור לאיזו תנועה לשחרור האישה. חרזו לרינת בר חריזה תפורה הכי שבלוני ("לא חשוב מתי נכון / את תמיד מקום ראשון", "בואי נתחיל להשתחרר / המזל תמיד חוזר"), העצמה סתמית כאילו מדובר בוונדר וומן – את יכולה הכל מגיע לך
רינת בר האמינה כי הכוכב הבא לאירוויזיון יביא אותה לפורטוגל. מבחינתה – הזדמנות חייה. לא בטוח שהיא הכילה את המכשולים שיעיפו אותה אותה מהמסלול שהיא צפתה לעצמה. המשבר הגיע עד כמעט טרגדיה. כשפתאום ראתה אדומים מאירים בשולחן השופטים – נשברה. רינת
קרן פלס עדיין מתעסקת בשאלה "איך זה היה מתקבל באירוויזיון". גם אסף אמדורסקי חוטא במיני תרחישים "אירווזיוניים", שניהם ממש אינם מומחים לזוכים וזכיות באירוויזיונים, מהסיבה הפשוטה שאין מומחים כאלה. במקום להתמקד בשיפוט לגופו של עניין, הם מנסים לראות בעיני רוחם
סיטואציה טראגית/דרמטית בריאליטי-מוסיקה שווה "כחולים", במיוחד כשמקשרים אותה עם מצב דומה שעבר על אחד השופטים. שיר ברוך שרה "הכל עובר" של עידן רייכל, ברקע סיפור מות אמה, אבא דומע וסטטיק ובן אל מתפרקים (ודומעים). רק אסף אמדורסקי אמר בלי להניד