שלומי שבן מספר על פגישה עם המאהב של אשתו במסיבת קוקטייל. הסיפור שחלף בתודעתו (או בסרט במוחו) הופך מעין תיעוד מוזיקלי סינמטי הכולל דיאלוגים בעברית ובאנגלית. שיחתו עם מאהב שאינו נראה מוטרד, אפילו שמח לקראתו, השיחות שמסיטות מהנושא הכאוב. יש
על רקע צלילים אלקטרוניים אולד סקול, נכנסים למסלול של דרמת יחסים עצובה. "בואי נתרסק עד הסוף/ נישבר ונחשוף/ את כל המרחק הנורא/ שהבאנו עלינו מתוך אהבה". מה המרחק? למה התכוון היוצר שי נחייסי – ב"הלתרסק" מתוך אהבה? מבחינת הלחן והשירה
קול מאונפף-מעוות מלחש "אני מנסה לתפוס את זה, להגדיר את זה, לתת לזה שם, להפוך את זה לשלי, כדי שאוכל להבין את זה". מי-מה-מו זה? בהמשך מזמרת: "וזה כל כך נחמד שאתה כאן/ אתה נותן לי כנפיים/ אתה ממלא את
האם אתה יכול לדרוש ממי שאיתך לראות דברים מהזווית שלך ולגרום לו לא להיות כלוא בזווית שבה הוא מתבונן בהם? ענת מושקובסקי נוגעת בשאלה, גם מנסה לתת תשובה. סוביקטיביות היא התבוננות מזווית ראייה מסוימת, אישית, שאינה מתבססת רק על העובדות אלא על מחשבות, רגשות ותחושות הקשורות לסובייקט, לפרט. גם אם אתה מנסה
