קוראים להן "חיים", (Haim), שלוש בנות אמריקניות שנולדו לאב ישראלי (מוטי חיים) לשעבר, והן דוהרות כבר כמה שנים על מסלול הצלחה שמוביל לכל פסגות הפופ, זוכות לתקשורת מקדמת. אסתי אריאל חיים, דניאל שרי חיים ואלונה מיכל חיים. הן צודקות, כשהן
הזיכרון של יענקל'ה רוטבליט: מותם של החברים נמהל בחייו. זורם בדמו. אתה יכול לברוח לסוף העולם, אבל גם בזקנתך תמשיך לשאת את כובד משא מותם של מי שיישארו צעירים לנצח, שחיוכם תמיד חומק אל הצל. פוליקר לקח את המילים לחלקת
מישהו מוכן לוותר על המושג "מוסיקה מזרחית"? למישהו איכפת לקרוא לשירים טובים שנוצרים כאן "מוסיקה ישראלית"? הבלבול הרי נובע לא משום אי קיום של ז'אנר מזרחי אותנטי, אלא מערבוב של תחומים חברתיים-כלכליים ומוסיקליים. מעולם לא יכולתי לשייך את עמיר בניון
