רגעי הדכדוך שמייצרים אושיק לוי את נתן סלור חוברים לנרטיב האירוני על מה שנותר מהיחסים ביניהם ("עשן סיגריה ושברי זיכרון קטנים"). השירה הקודרת, המנגינה הייחודית, הקצב והעיבוד עקב בצד אגודל – עוטפים בתוגת התחושה. כתיבה והפקה אולד סקול, לא פוזלים
סינגל ראשון, הוא בדרך כלל מקדם אטרקטיבי, שאמור לסלול הדרך להמשך. אילו אני יועץ של סיון טלמור – יתכן שהייתי משאיר את השיר הזה להמשך ואולי לאלבום עצמו – יען כי הוא נשמע מסוג ה – B-side, לחן סימטרי (ואלסי)
רמי קלינשטיין הרומנטיקן דואב בטעם של פעם. בית קפה פינתי, הזדהות עם קבצן, מטביע יגונו בשיכר, אפילו ליצן על חבל דק כמו בקרקס קיים כאן ברמה המטפורית. אבל הטקסט אינו קוהרנטי: מצד אחד פיוטי מאוד, מצד שני סטייל הז'אנר הים
כמה קשה האהבה, שרה שרונה נסטוביץ'. אני קורא את הטקסט הזה ואומר: ברק פלדמן, לא יכולת להציע לנסטוביץ' משהו מקורי יותר? הגברת בשיר כואבת צער אהבתה, מבולבלת, בוכה, ("אין לך מושג כמה זה קשה זה לאהוב אותך") – מה כבר
האם דיווח על המצב (העגום) של הקיום המקומי צריך להגיע על מצע פופ פריך של להיט המונים מוקפץ? תשובתם של אייל ליאון קצב ודנה ברגר קיימת בשיר, והיא שלילית. מצד שני: איך תעביר מסר כשפס הקול שלו אינו אטרקטיבי? מאיר
"פולק הזקן משתין עמוק, עמוק אל תוך ראשי/ ובלונדינית עם עיניים גדולות שרה מהר אל תוך ליבי" מיהו פולק הזקן שמשתין לתוך ראשו של אלון ברקאי. מיהי הבלונדינית ששרה מהר לתוך ליבו? פתרונים לברקאי. יש לי תחושה שלא חייבים לקבל
האם אסף בוכמן יודע מה הוא רוצה מחייו? נולדים אצלנו חדשות לבקרים "סינגר סונגרייטרים" שיודעים, כך הם חושבים, לעשות הכל. לפי השיר הזה – אסף בוכמן לא יודע הכל. בוכמן מתכוון, אבל כוונה בלבד מובילה לנדוש ("רוצה לברוח מהמציאות"), למסורבל
