אהיה איתך
גם אם תעשו repeat לשיר, תתקשו להצטרף ליעל קראוס. היא מרחפת בספירה משלה. אין כאן מנגינה לשירת יחדיו. בקליפ, יעל מביטה השמימה בתקוווה למצוא את נקודת החיבור הרוחנית-נפשית של עם מושא אהבתה. יותר שם מאשר כאן, מרחפת באווירת הזיה יותר
גם אם תעשו repeat לשיר, תתקשו להצטרף ליעל קראוס. היא מרחפת בספירה משלה. אין כאן מנגינה לשירת יחדיו. בקליפ, יעל מביטה השמימה בתקוווה למצוא את נקודת החיבור הרוחנית-נפשית של עם מושא אהבתה. יותר שם מאשר כאן, מרחפת באווירת הזיה יותר
הבנאדם חי בעתיד. אין ברירה, כי העבר – לא משהו. מודעות לחולשות מובילה להבטחות עצמיות – כיד הדימיון. אהיה ואהיה. בנקודת זמן מסוימת אתה מתחיל לייצר תסריט חדש לחייך. טון השירה של עמית פולק מבהיר – לא הכי אמין שזה הולך
יעל קראוס היא מסוג הזמרות המסקרנות, שאתה מחפש לשמוע אותן, אבל הן נעלמות, מתגלות ושוב נעלמות. הנה רגע של גילוי מחדש: אין בו זריחה של עלות השחר אלא דמדומים של ערב. איטיות של חלום בסלואו מושן. לא שומעים את הגל
היא נמצאת בעמק. הוא בעיר. הוא רוצה אותה. הפער בין התקווה להגשמתה הוא שיוצר את הטון החושק-מתחנן של ליאור פרלה. כל מורה לפיתוח קול היה אומר לפרלה: חבל על כספך. מצד שני, לא תמיד מנעד הקול קובע. ננסח זאת כך:
שי רוט יוצא מהנחה שהחיים הם שיר לא מושלם. אתה קיים בכל מקום, אבל מה עם השיר שלא גמרת? אתה עוזב את העיר, ומה עם השיר שהשארת בלתי גמור? התובנה הכפייתית הפשטנית הזו, נעטפת בצליל המאובחן בהודעה לתקשורת כ"רוק-פופ פסיכודלי".