שלום חנוך – אנשים

גיטרות מנסרות. הקצב הולם. הקול הצרוב מבהיר מציאות בסרקזם: זו אינה הפוליטיקה. זה אנחנו. כולנו. זה חוסר היכולת שלנו להקשיב לזולת, הצורך הבלתי נלאה של כל אחד להשמיע  את דבריו, שלרוב הם סרי טעם, מבלי יכולת לשמוע מה אומר האחר.