המופע האחרון בעונה הנוכחית של סדרת מזרח מערב באופרה הישראלית יוקדש למוסיקה האתיופית (10.7.23) הערב נקרא Tezeta (געגוע באמהרית). את הערב יובילו המנצח והמעבד תום כהן ותזמורת ירושלים מזרח ומערב יחד עם אסתר רדא וגילי יאלו. הקונצרט החד פעמי יחגוג
אהוד בנאי אמר לפני המופע במשכן לאומנויות הבמה: "בקשר המתהווה עם התזמורת אני מרגיש שאני נכנס לתוך הרפתקה מוסיקלית מרתקת, ושזה בדיוק הזמן הנכון לזה". תום כהן, מנצח תזמורת ירושלים מזרח מערב, חגג אהוד בנאי לאורך כל המופע בהתלהבות, בתנועה
שמעתי גרסה ל"שינויי מזג האוויר" של שלמה ארצי בביצוע התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד ובניה ברבי. העיבוד וההפקה של פטריק סבג לוקחים את השיר לכותל המזרח במסגרת טרילוגיית גרסאות כיסוי חדשה שיזמה התזמורת. בשיר הראשון בסדרה אירחה התזמורת את רביד פלוטניק
פסטיבל ערבסק 2021 "עכו – סלוניקי – איסטנבול" הפגיש שתי דיוות נפלאות – יסמין לוי ולינט בליווי תזמורת ירושלים מזרח מערב בניצוחו של המאסטרו תום כהן. אחת מייצגת את תרבות הזמר של הלדינו, והשניה את תרבות המוזיקה הטורקית, מי שהיום
הנה ארוע מוזיקלי מסקרן ומבטיח: אהוד בנאי יחבור לתזמורת ירושלים מזרח מערב בניצוחו של תום כהן בעיבודים חדשים למיטב להיטיו. זה יקרה ב-15.12 בבית האופרה בתל-אביב. כמו בערב של התזמורת עם חוה אלברשטיין, מדובר בהתנסות ייחודית של עיבודים לשירים מוכרים
יכולים לקבל חוה אלברשטיין סולו גיטרה, עם פסנתר בנגינת שלומי שבן, עם ההרכב שלה, ויש מצב לתזמורת, לא סתם תזמורת – אלא אקלקטית, נועזת, זו שפורצת גבולות סגנוניים, בין קלאסי לפופ, ובעיקר מייצרת תבשילים מערבים בטעם מזרחי. תום כהן, מנצח
חוה אלברשטיין ים תיכונית? ועוד בבית האופרה? אז גם אני הרמתי גבה. בואו נעשה התבהרות חלקית: לפי הקומוניקט שהגיע לידי מדובר מופע שהוא הגשמת חלום משותף של חוה אלברשטיין ושל המנצח תום כהן – לעבד מחדש בסגנון ים תיכוני את
בואו נתרגש. הקליפ הזה נשלח על ידי תזמורת ירושלים מזרח מערב בניצוחו וניהולו האמנותי של המאסטרו תום כהן. עמיר בניון תמיד יבצע את "ניצחת איתי הכל" אחרת מהביצוע הקודם שלו. בעיבוד לתזמורת זהו ביצוע ייחודי, נדיר באיכותו. סביר להניח שגם
תתבוננו בקליפ: הוא נראה כמו חיזיון תעתועים בלב מדבר. תזמורת מעורבת, זמרת מזרחית בלבוש מסורתי ליד לוח ענק בצבע ורוד, מנצח תזמורת שמנסה לרקוד לפי הקצב. מה זה? לפי תום כהן, המנצח והמנהל של תזמורת ירושלים מזרח ומערב – השעטנז
דויד ברוזה והאנדלוסית אשקלון? מה לברוזה ולמוסיקה מזרחית-ערבית, צלילים צפון אפריקאים? אז כן, מוסיקה היא שטח ההפקר שבו ניתן להגשים מאוויים בלתי אפשריים, לרמוס גבולות. צריך רק שיחת טלפון, אחר-כך יגיע שלב רחרוחים-גישושים, ובהמשך יקרו דברים. דויד ברוזה קיבל יום
בפתח החוברת המצורפת, מספר עידן עמדי, כי בחודש ינואר, שנה שעברה, נסע לצימר בצפון לכתוב את האלבום הזה. סיפרו לו שזה מה שמוסיקאים עושים כדי ליצור – מתנתקים. המוסיקה, מוסיף עמדי, עזרה לו לגלות מי הוא, ומה הוא רוצה להגיד
המכתב מהודו מבהיר מחשבות אסקפיסטיות של מי שבחר לברוח לשם. לפי השיר, הודו אינה מטרה. הודו משמשת אמצעי להתרחק מהעבר, מהשאלות, מהחלום שהתרחק, במלי להתנתק לחלוטין. הודו אינה פיתרון, אינה נותנת את השלווה שהמטייל השכיח מצפה ממנה. הציטוט ממאיר אריאל ("ז'ה
נעלה עם עידן עמדי על הכביש לנסיעת לילה. הוא מנסה למצוא מקלט. נתחיל בנסיעה נינוחה. כשנעבור ליד מסגד, יקרה משהו. נלחץ על הדוושה. המוסיקה מתעצמת. מה לעידן עמדי ולמואזין? פתאום, מדמיין אותו כאיזו דמות אב מנחמת. "כנס לישון אחי ומחר
עידן עמדי אינו מתרפק על "שורשים" רק כדי להביע געגוע. הוא בוחן את ההתרפקות. בבית השלישי של השיר הוא מקבל תשובה לשאלה – האם ההתרפקות הזו יש לה אחיזה במציאות אחרת, טובה יותר מההוויה הנוכחית, או שמדובר בדמיון שווא, בחולשה
