תמיר קליסקי

חיים משה התמונות שבאלבום
מה שבוער

התמונות שבאלבום

יש שירים שהמציאות בישראל מעניקה להם תוקף מחודש. השבוע שמעתי את שרית חדד בגרסה חדשה (עיבוד והפקה: לידור סולטן) מרטיטה ל"תמונות שבאלבום" – שלא הייתה נולדת אלמלא מלחמת חרבות ברזל שהכניסה מחדש לתקופה של חרדות, שכול ולבבות שבורים. אם יש שיר

מוסיקה ישראלית

הכל חדש

נפתלי קון חרז לתמיר קליסקי טקסט פשוט על יציאה לדרך חדשה אחרי כל הבלגנים שהשאירו אותו מחוץ לאתניקס. כפי שמבשר הטקסט, יש כאן ניסיון מוסיקלי להתחלה חדשה, להתחדשות, אלא שהתוצאה צפויה עד מאכזבת. הטקסט מכיל קלישאות כמו "כל סוף הוא

זאב נחמה אייל גולן צילום: מרגלית חרסונסקי
הופעות

חוגגים 30 שנות מוסיקה

אתניקס הכינו חגיגה להיכל. לפי התאורה – חו"ל פלוס. לפי האווירה – קלאב דאנס חו"ל. הקימו את הקהל בשלבים. כמו שיגור לוויין. נחמה הודיע בכל פעם באיזה שלב של השיגור אנחנו נמצאים. לפי הרפרטואר – זו לא הייתה השקת לאלבום

אהבת חינם

יש להעריץ את זאב נחמה – על ההתמדה להמציא את עצמו מחדש, לשמור על אתניקס בחיים, לתדלק את הקריירה. אני שומע תריסר שירים, וחש בניסיון הזה לבדות (לחפור) ממוחו עוד מילים על אושר ואהבה, קצת להשתעשע, קצת לפנטז, להתפרע.  בדרך

אל תאחר לבוא

האם הראל מויאל יכנס לרדיו של אליקו? למה לא? הרי גם המוסיקה שהוא עושה היא ים-תיכונית, אמנם פחות בוטה, פחות פשטנית, פחות חפלאית, יותר מעודנת, אבל באה ממקומותינו. נו, אז מה? יש לה סיכוי בז'אנר המענטזים שמרוויח מיליונים, ומודיע על

פתגם סיני

למה פתגם סיני? ואיפה ברחוב אנחנו קוראים פתגמים סיניים?  ומדוע בשביל אמת נדושה כמו לשאוף להגיע הכי גבוה צריכים דווקא חוכמה סינית? במערב – מומחים ומתמחים בזה. ולקרוא לשיר "פתגם סיני" למרות שזה אינו הסיפור שלו. אתי ביטון סימנה מטרה, וצריך

דילוג לתוכן