המופע הקצר (16 דקות ומשהו) באקווריום של מפעל הפיס נפתח ב"אל תתעלמי ממני" בלדה נוגה שובת לב מתוך "בית פתוח חלק א'" . זה שבן הכי מדופרס אמוציונאלי שיכולתם לצפות ממנו. תסריט של פרידה קשה. "אני כותב את השורות מבטן של ספינה
השיר נקרא "תמונה משפחתית עם ראש הממשלה", מתוך אלבומו "תרגיל בהתעוררות". שבן מציג מצב – אין מה לעשות, הוא ראש הממשלה שלך. כל שאתה יכול לעשות: "כשהוא צוחק, אתה מזיע" וגם: "עדיף ללכת עם הרוב. כשהתעקשת זה נגמר לא טוב".
אני לא רגיל לשמוע את שלומי שבן ברגשנות דרמטית עצומה שכזו. זהו שיר הספד לחוויה שלא רק שלא תחזור, אלא סופה רע ומר. השיר פונה אל מי שמבשרת על סופה של דרך אחרי שבנקודת זמן התחלתית, היחסים ביניהם נראו כ"לא
