2009

יהודה פוליקר צילום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

יהודה פוליקר: שירים שהלחנתי לאחרים

"ואז צלצלה חוה אלברשטיין וביקשה שיר"… מספר יהודה פוליקר את קורותיו של עוד שיר שהוא ביצע בערב מיוחד להפסנתר מארח. הכל התחיל בטלפון של חוה. גם גידי גוב, אריק איינשטיין וריקי גל ביקשו ממנו שירים. נזיז את מחוגי הזמן לנובמבר

סזריה אבורה צילום יוסמיוסיק 1
מוסיקת עולם

להיזכר בדיווה היחפה

היא הייתה זקוקה נואשות לסיגריה, הגברת סזריה אבורה, אבל הסבירו לה שאם תעשן – תפעיל את גלאי העשן של המלון. הייתה עצבנית. תנו לה לעשן, מה רוצים ממנה עם הראיונות האלה. סזריה אבורה, אמא אדמה, הזמרת היחפה מכייף ורדה Cape

אולי בחגים

כמה כואב לך אני יודעת/ כמה כואב לך/ תכאב/ תהיה עצוב/ אל תיכנע לפחד/ תאהב אותו/ תשקה אותו/ תן לו לאכול/ שיגדל, שיגדל// ותן לו ללכת/ תנשק מרחוק/ תן לו ללכת/ תשחרר שילך ויבוא/ לפעמים// כמה כואב לך אני יודעת/

רמי דנוך צליל העוד 2009
מוסיקה ישראלית

בהופעה

אנחנו בעולם האגדות. לפני שהמיתולוגיה עולה על הבמה, אני פוגש את נציגה הבכיר בבר אפלולי סואן, באווירת צלילי המזרח, הקהל מפזז על דרינקים. רמי דנוך, חולצה לבנה פשוטה, כיפה שחורה, לא תתנו חצי אגורה שהוא כוכב. איש פשוט. גרגיר אבק כוכבים

הופעת השקת האלבום

 צהרי שישי בזאפה. רבע שעה לפני שבועז מעודה עולה להשיק. אין צרחות והתעלפויות במועדון. קהל סולידי. אגב צרחות והתעלפויות, כשתפסתי את מקומי לקראת עלייתו לבמה של מעודה, נזכרתי במייל שהגיע לאתר, בו נשאלתי – למה לא כתבתי על מופע ההשקה של הראל סקעת. זה

מופע לזכרו של עוזי חיטמן

חמש שנים בלי עוזי חיטמן. הזמן מעצים את האבידה, מגדיל את המיתוס.  עוזי חיטמן היה צריך לחיות כדי לדעת שהוא היה כזה. צהרי שישי של אוקטובר חם. מועדון צוותא. בועז פייפר עורך מופע לזכרו במסגרת סדרת מופעים שמעלה המועדון כמחווה לגדולי הזמר העברי. זה

כשמאיר אריאל פוגש את בוב דילן

געגועים למאיר אריאל. לו ידע כמה מותו יפריח את שיריו. במדיטק בחולון, במפגש שנקרא "סוף העולם בלוז", ניצב ערן צור בשורה אחת עם יהלי סובול, אפרת גוש, קרני פוסטל ושלומי שבן, וגם יהונתן גפן (שהקריא מכתבים, שירים והגיגים) מפגש שניסה

ההופעה

הקהל רצה עוד ועוד ועוד, ובצדק. לא רק התמורה עבור מחיר הכרטיס. המוסיקה יצרה תחושה של אפשר ללכת על עוד. אל דאגה, הקלקסיקו הגיעו בשביל לתת עוד. אפילו העלו את אהוד בנאי על ספינתם להפלגה קצרה בסוף הערב בג'סטה שהראתה

מארח את מארינה מקסימיליאן בלומין

ערן צור: שירה, בס. רם אוריון – גיטרה. שי ברוך – תופים. אורחת מיוחדת: מארינה מקסימיליאן בלומין. שירים: לילות, על קו העימות, קיץ, גלגל, תכלית, תרנגולים, הגינס, כסלו, רטוב, כרמלה. עם מארינה: עלבון, נשים, המכסה, דלתות, תותים, עץ, שולחן, פרפרי

ההופעה

"ילדות בלי קץ בצהרי היום/ הכל חוזר כמו חלום צבוע באדום" מי שהמציא את המושג "סטורי טלר", חשב כנראה על עמיר לב. אני הייתי מכנה את לב "פואט טלר" – משורר-מספר. התאורן של המופע חשב אף הוא במונחים של זמר מספר סיפורים מהסוג האינטימי-אפלולי-קודר, כי

ההופעה

גם אני לא האמנתי: יעל נעים (יש עדיין ששואלים מי?) ממלאת אמפי וואהל. מילא פעמיים זאפה סולד אאוט אבל את האמפי בלילה תל-אביבי מבלי שיש לה לפחות חמישה להיטים לשירה בציבור. אז מודה – טעיתי, ואפילו בקהל כבר זמזמו את

דילוג לתוכן