That What I Call Music – כותרת משנית של האוסף המסורתי. להיטים אופנתיים בזה אחר זה – "הם מה שאני מכנה מוסיקה" – אני? מי זה ה"אני" הזה, והאם הוא מתכוון למוסיקה במובן הרחב של המילה? יאללה, תפסיק להיות תמים וחכם. במיתוגים ממוסחרים כרגיל בוחרים מילים מפוצצות, ממש כמו בפרסומות. תן שם של סדרה לנצח – וניצחת. במה מיוחד האוסף שיוצא בישראל מאוספי Now, שיוצאים בשאר העולם? אין לי מושג. לפי המידע שהעביר העורך על כל אחד מ-22 השירים – המבחן הוא הצלחה במצעדי המכירות, השמעות בשרותי הסטרימינג, צפיות ביוטיוב. נו, מה צריך יותר? מיליונים זה רגיל. רצוי מיליארדים. אתה צריך להיות ההרכב האלקטרוני הכי חם, לעשות דאנס הכי קליט, צבעוני, שמח ממכר ומדבק. אני לא חסיד גדול של אוספים מהסוג הזה. מצד שני, ביקורת ממש מיותרת. אוסף ה-Now הוא תשובה מוחצת לכל מי שמחפש את הסינגל הבודד שאוהבים להוריד. לרוב אמני המוסיקה כיום אין ממש אלבומים אולטימטיביים. הסינגל האחד הוא שעושה את כל הבדל. למשל: ריטה אורה – עם Anywhere היא דוגמא לפופ שאין צורך לומר עליו מילה נוספת. זהו להיט electropop בנוי היטב, מחובר לתוכן המשקף – רצון לבריחה ל"גן עדן" עםן חבר חדש ("אני יודע שאנחנו צריכים לברוח / מקום שבו אף אחד לא מכיר אותנו"). המוסיקה מעניקה לשיר תחושה של תמימות עליזה מדבקת למדי. למרות שהשיר בנוי היטב, הוא אינו בולט מול להיטי אלקטרו פופ אחרים. אין בו שום דבר מיוחד, הגם שעל ההצלחה המסחרית שלו אין עוררין.
עוד דוגמא: ג'ייסון דרולו אינו מוריד רגל מהדוושה. Tip Toe בשיתוף פרנץ' מונטנה הוא שיר ready-made למועדונים, לרחבות הריקודים. בעידן הסינגל הבודד, דרולו ממשיך לזרוח. מתבסס רק על להיטים, זו הנישה שלו שבה הוא מצטיין. אמן פופ אורבני כמוהו לא יכול להרשות לעצמו לפספס. זה לא בהכרח שיר טוב או רע. הוא צפוי. ההפקה מלוטשת – מתכון גרובי, חושני, מתועל לאיזשהו אפיק בינלאומי השולט על גלי האתר, מסוגנן בכל מה שהוא הכי עדכני. דרולו שר בקול סקסי טקסט סקסי רדוד באופן מזעזע. מדובר במקצוען , שגם השם פרנץ' מונטנה משמש לו מקדם מסחרי. ברונו מארס? יכול להיות אוסף Now בלעדיו. גם That's What I Like מעיד שהוא ממלא את המשבצת של מייקל ג'קסון. סינגל נהדר – She's On My Mind של ג'י פי קופר סינגר סונגרייט, קול פלצט חלומי, שיר שמעמיד את קופר כאחד המתחרים הפוטנציאליים הגדולים לאד שירן במוסיקה הבריטית והעולמית.
"אני לא רוצה, אני באמת לא רוצה להילחם יותר, אני לא ממש רוצה לזייף את זה יותר" שרה דמי לובאטו עם לואיס פונסי, להיטן המיליונים של Despacito. הגירסה האנגלית של הלהיט המשותף שלהם, "Échame la Culpa" שומרת על רוח המקור, Reggaeton ביט מגובה בהפקה מבריקה וזמרים המחליפים הרמוניות. גם כאן – אין ויכוחים. מאות מיליוני הצפיות – חלק בלתי נפרד מהטרנדים המשתלטים על העולם בעידן הזה. אלה שלוש דוגמאות. אימאגין דראגון עם Whatever It Take מוסיפה גוון אחר לאוסף. גם סיגריד עם Strangers מגוונת בצבע ייחודי. אהבתי את הצליל של קלין בנדיט עם זארה לארסון ב – Symphony, גם את השיר Logic המופיע תחת השם המוזר – 1-800-273822 Feat. Alessia Cara & Khalid. בסך הכל, כמו רוב אוספי ה – Now הקודמים, גם זה אטרקטיבי, רדיו פרנדלי לכביש הראשי.
RITA ORA – ANYWHERE
JASON DERULO – TIP TOE FEAT. FRENCH MONTANA
LUIS FONSI & DEMI LOVATO – ÉCHAME LA CULPA
OFENBACH VS. NICK WATERHOUSE – KATCHI
IMAGINE DRAGONS – WHATEVER IT TAKES
MAROON 5 – WHAT LOVERS DO FEAT. SZA
PORTUGAL. THE MAN – FEEL IT STILL
AXWELL Λ INGROSSO – MORE THAN YOU KNOW
SIGRID – STRANGERS
SHAWN MENDES – THERE'S NOTHING HOLDIN' ME BACK
DNCE – KISSING STRANGERS FEAT. NICKI MINAJ
JONAS BLUE – MAMA FEAT. WILLIAM SINGE
JAX JONES – BREATHE FEAT. INA WROLDSEN
CLEAN BANDIT – SYMPHONY FEAT. ZARA LARSSON
SELENA GOMEZ X MARSHMELLO – WOLVES
BRUNO MARS – THAT'S WHAT I LIKE
JP COOPER – SHE'S ON MY MIND
JUSTIN BIEBER & BLOODPOP® – FRIENDS
LIAM PAYNE – STRIP THAT DOWN FEAT. QUAVO
LOGIC – 1-800-273822 FEAT. ALESSIA CARA & KHALID
(COLDPLAY & BIG SEAN – MIRACLES (SOMEONE SPECIAL
SAM SMITH – TOO GOOD AT GOODBYES
