Ahmad Jamal 2

אחמד ג'אמאל טריו The Awakening

אחמד ג'אמאל טריו

אימפולס
5/5

בקטע הראשון, "התעוררות", מתבררת הגאונות של הפסנתרן, ואיך עושים מהפשוט משהו מורכב בשינויים של מצברוח, קצב, גוונים. ג'אמאל מזכיר את ארול גרנר. והנה כבר בקטע השני, "אני אוהב מוסיקה" זה משהו אחר, סולו וירטואוזי, שמזכיר את ארט טאטום, כשפתאום נכנסים הבס של ג'אמיל נאסר והתופים של פרנק גאנט במינון הכי מדויק.
אצל, אחמד ג'מאל נדמה לי, כל קטע הוא יצירה. לא סטנדרט, אלא מבנה ואלתור. כמו קית' ג'ארט הוא משתמש בריינג' רחב מאוד של קלידי הפסנתר. זה אלבום הכי מזוקק של ג'אמאל, עם ה-Feel שלו, כולל הקטע Wave  שמבוסס על סטנדרט של אנתוניו ג'ובים. את מה שהוא מוסיף משלו ל"ריקוד הדולפין" של הרבי הנקוק צריך לשמוע. בכלל, צריך לשמוע.
אחד האלבומים הטובים ביותר של ג'מאל. מוזיקה עדינה סולידית וממוקדת, אולי הפסנתר הג'אז הקרוב ביותר לביל אוונס מתקרב אי פעם. האלבום הזה יבהיר כמה חבל שג'מאל לא זכה להערכה לה הוא ראוי.

The Awakening, I Love Music, Patterns, Dolphin Dance, You're My Everything, Stolen Moments, Wave

הטריו של ג'מאל בהופעה בפריז

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן