טריסטאן, המפיק האלקטרוני הצרפתי, הוא הבוחש במרקחת ההאוז האקלקטית הזו. חגיגת מקלדות מוסיקליות. צלילי גיטרות אקוסטיות בהירים. קו בס שיזיז את כף הרגל בלי להשתולל. קצב ידידותי למשתמש.
ג'אז-פאנק-סול-בלוז פוגש אלקטרו. מעין אווירה אסתטית-מסתורית נוגעת, לוטפת, רילקסית, לא תמיד מגעת-מחלחלת. מישהו כתב: "אלבום שיתאים לזוג מעמד ביניים שנות העשרים שמבשל ארוחת ערב לפני שהוא עובר לחדר המיטות". ואללה.
טריסטאן לקח שירים  סימפל, ערך, מיקסס. בשיר הפותח  Panama (ויליאם בל, בוקר טי ג'ונס וטי קאסארה) מסומפל קטע מ –  I Forgot To Be Your Lover של ויליאם בל. השיר Fade Out Lines  שנכתב ע"י סדריק לה רו וקרייג ווקר, הוא למעשה עיבוד מחדש של השיר שבוצע במקור ע"י Phoebe Kildeer. אנדי ביי נותן קולו הגבוה א-לה סטיווי וונדר ב Celestial Blues, שעובד בסטייל "שאפט" עם בס פאנקי שתלטני וצליל סקסופונים מתפרץ. אמינה Amina מהלהקה השוויצית Kadebostany היא שכתבה ושרה את Castle In The Snow, מהשירים היותר מיוחדים באלבום.
מניפולציית האנין-טעם-מתקתק? The Avener יודע לברוח מהשמלץ, הגם שהוא (המתקתק) מפעפע  משירים שנשמעים  מאופקים כאילו-בניכור כמו To Let Myself Go עם הקול הנשי-גברי סקסי של Ane Brun, המלווה בקצב אחיד בצליל אקוסטי משדרג. ה"מתקתק" הזה קיים גם בהפקה של Lonely Boy בקצב מידטמפו מזיז ובצליל גיטרה אקוסטית פריכים (ג'רום רישלם). ג'ון לי הוקר, הבלוזיסט, עולה מן האוב ב – It Serves You Right To Suffer. הקצב המחניף והטאץ'  האקוסטי מוליך אל רודרידגז של Hate Street Dialogue.
תתענגו על מתקתק האהבה הנינוח של Grandjean הדני שנקרא Your Love Rocks. אדם כהן, בנו של ליאונרד כהן נשמע כמו ניל דיימונד ב – We Go Home. מאזי סטאר כאן כדי לסגור בדיזרט רומנטי אפרורי יפהפה – Fade Into You.
בואו למפגש הזה של The Avener בצומת דיפ האוז-אלקטרו. הצליל הזה ישאיר אתכם במקום.