זרם התודעה הזה מגיע בצלילי רוק פולק מלודיים נוגים, בפשטות כובשת. מי שגדל על להקות הרוק פולק האמריקניות של השבעים (להקת "אמריקה", למשל), יקבל משב רוח  מהמחוזות ההם, בטונים אותנטיים, במוסיקה מקורית, בהבעת תחושות אמת.
בסגנון האקוסטי שלה, Tree נשמעת  להקה הראוייה להיות מיוצאות לשוק האוניברסלי. בן גולן, סינגר סונגרייטר, שר את תובנותיו הנוגעות במהות החיים (מסע לעבר החופש, שהוא מסע לקראת הסוף) בטונים חמים, שתואמים את נימת העצב הקיימת בשיר הפילוסופי.
שיר דרכים משוחרר מתוויות כחול-לבן, מה שאומר – חופש אומנותי, יכולת להחזיק בדרכון מוסיקלי שפותח אופק מבטיח, בטח לא משהו שימוג.

לנסוע במטען  קל / רק מגיעים  ואמשיך / נוהג בדרכי לאט אין סיבות למהר / הזמן עובר אתה תופס רק את מה שאתה יכול / וחושב על מה שלא תפסת/  נעלם בשמש / נסחף לים / תמיד באמצע / יורד  כמו טיפות גשם / בקושי יכול לראות / תמיד  זה ככה איתי/  להשתנות מהר אנחנו לא נעשים צעירים יותר / זה הכי הצעיר שאי פעם נהיה / אתה אמרת לי / ושהחיים שלנו קשורים  /שאנחנו מקווים / שיום אחד נהיה חופשיים / אבל יודעים, זה לא משנה /  נמוגים באור השמש …

Travel light no weight to my baggage/ Just arrived then I'll be moving on/ On my way
Driving slow no reasons to hurry/ Time moves on you catch just what you can/ And think of what you didn't
Fading in the sunlight/ Washed out to the sea/ Always in the middle/
Pouring down like raindrops/ I can hardly see/ Always seems to be this way with me
Changing fast we're not getting younger/ That's the youngest we will ever be/ You said to me
And that our lives are tied with a burden/ That we're hoping-/ Someday we'll be free/ But know, it makes no difference/ Fading in the sunlight….