אני מרגיש חי, כי החיים הם לצידי, החיים המתוקים והפרועים. Life Is On My Side. שר רן שם טוב בקול הפלצט שלו. אחרי האירוויזיון, לא בטוח שאני חותם על זה. יש מצבים שלא. לא תמיד החיים הם לצידנו. איזבו לא יכחישו. מצד שני – למה לא להישאר אופטימיים. ב – Dizzy מקבלים משהו על החיים בתקופה הדיגיטלית שעוברים ליד, העתיד שאינו קיים. העתיד שהיה כאן ואנחנו לא שמענו עליו.
האלבום נפתח ב – Girls, צליל dreamy – טקסט שנוגע ביחסים בחיוך קליל ("כאשר את חלצת, אני השתוללתי עם החבר'ה"), מנגינה קסומה, קולות הרמוניים יפים. ההמשך I Like It, והתחושה היא שהמילים ("הרעל שלך הוא היין שלי") הם כמו שחקן משני בהצגת הצליל הפאנקי המאוד מסוגנן המוגש בקול פלצטי ראוותני ובעיבוד מיתרים אוריינטאלי.
Life Is On My Side מוביל למועדון הדאנס הקייצי (להיט!) ואילו Summer Shade החזירני לסיקסטיז, במלודיה טיפוסית לעידן ההוא. – "גם אם השמיים יבכו עלי/ יטפטפו עלי/ אני אהיה בסדר" – זה מוגש על מצע הרמוניות קוליות טיפוסיות. להיט פופ שהייתי מהמר עליו יותר מאשר Timeהאירוויזיוני – שמסיים את הדיסק.
טקסטים? יתכן שהראש הזחוח שחיבר אותם, ראה בהם חלק בלתי נפרד מהקלילות הפאנקיית של המוסיקה. I'm On The Beat / I've Got The Heat – החריזה הטכנית הזו משנה הילוך מפאנקיי מהיר לחפלה מזרחית, משהו כמו דיסקו ערבי. רן שם טוב מחייך. אם אני לא רוקד, לא איכפת לי להצטרף לחיוך שלו. האפקטים האלקטרוניים והקצב המטורלל מגיעים ב – ב Johnny, הבחור שמגיע מאמריקה, ארץ הסטארים, ועד כמה אנחנו להוטים על קסמו העירוני. ההפקה העשירה-מצועצעת מעניקה לשיר אופי של מיוסיקאל. המשך המיוסיקאל ב- Fashion Free הוא שיר סרקסטי על אופנה בהפקה תיאטרלית דחוסה סוחפת. Sometime הא משב רוח חזק מדיוויד בואי, נפתח בצליל בס כבד, וממשיך בניואנס פופי יפהפה. האפוקליפסה היא למעשה – "שאו טיים". את זמנה של הסערה הגדולה שממשמשת ובאה יש לדעת לנצל כדי סוף סוף לחיות בתוך הבתים שלנו… Baby – בלדת סלואו (וידוי של הגבר: "מותק אני טפש, יש לי כנפיים אבל אינני עף") בהצדעה לבלדות הפופ של פעם – בהרמוניות, ובסולו גיטרה מפתיע.
הצלילים, הטקסטים הפלקטיים הציוריים, הפופ-גרובי-פאנקי מתובל בתבלינים ים תיכוניים ואוריינטליים – אכן משאירים אותנו על הצד הבהיר של החיים. האלבום נשמע כמו מיוסיקאל מארץ החלום וההזיה, נע על מסלול פופי, מעין רטרוספקטיבה על מגוון סגנונות מעידן הסיקסטיז דרך השבעים והשמונים, בהפקה שמעניקה לו גימורים עכשוויים מלוטשים. אני מתאהב לאט אך בטוח.
