מאור כהן ברגע של השראה, לוקח כמו רבים לפניו את הירח לתפקיד ראשי בשיר. ירח ראוי לאיזה דימוי "כמו שעון גדול אפור תלוי בין עננים". על רקע זה יש לו משהו להגיד על החיים הלא יציבים ועל מצב של "משתדלים לחיות" וגם המלצות להמשך – "צריך ללמוד להתאהב" ומשהו על הבריאות ועל הירדמות לתוך שגרת חלום.
בואו נוציא את מאור כהן מהגבב המילולי במשפט מסכם לא מכסח: הבליחו ממוחו הרהורים בזרם תודעה רב שכבתי, שכונס לשלושה בתים כדי לבטא יותר מצברוח רגעי מאשר חוויה מפעימה או תובנה מעניינת.
במדור המוסיקה, אתם צפויים לקבל עוד הבלחה ממוחו הקודח של היוצר האקלקטי, שכבר ניסה כמעט הכל: הפעם מקצב אלקטרפופ שנות השמונים מוביל את המלל האקראי לנתיב מיינסטרימי מלודי, טון נאיבי, קורטוב ילדותי, מעבר רוק אפקטיבי בנגינת חשמליות. משהו מלודי אותנטי מזכך נוגה ונוגע יוצא ממאור כהן בלילות הקיץ החמים של 2012, ואני עושה רפיט ומתאהב משמיעה לשמיעה.
העולם כל כך גדול אין מקום לכלום
הירח השומם מביט בשעמום
כמו שעון גדול אפור תלוי בין עננים
תקתוקו מחוויר לאט את פני האנשים
חוזר אל החיים בבוקר הפרוע
מנסה למצוא מקום אחד קבוע
יושב על השנים באופק הרעוע
זוכר את הפרטים אך לא תמיד מדוע
בין היום ובין מחר משתדלים לחיות
צריך ללמוד להתאהב בלי הכינורות
הבריאות הולכת לה בזמן הלא נכון
להירדם לאט לאט לתוך שגרת חלום