מנין זה נוחת? כלומר שיר בקצב ים תיכוני מלהיב בביצוע שתי דיוות מקומיות, שכל הקשר ביניהן, שהן השתתפו באירווזיון. מה לה ולה?! בטוח שעומד מאחורי זה איש שיווק, שלא רק מתגעגע לאיזה מקום ראשון במצעדים, אלא מאמין שהוא שיחק אותה קידום מכירות ממדרגה ראשונה. ירדנה ארזי רקדה פעם ריקודים צועניים, עכשיו היא רוקדת עם דנה אינטרנשיונל את הים-תיכוני התוסס הזה. ממה היא מתלהבת? מגברים רוקדים? כלומר – גברים שרוקדים ככה לבד בלי נשים, ושמהצד מסלקים לה העצב ומגרים אותה לרקוד איתם. זהו? הפינטוז הזה בראש שלה? עזבו מילים. לא מעניין. תנו לקצב לשמח לבבות, לגרום לרגליים לחולל, לפזז ולכרכר. יודה פוליקר – בתוך עמו הוא חי. אני מסרב לחשוד בו שהוא "ממוסחר". פוליקר לא ישקר לי.
העיבוד מתדלק. תהנו מצליל האקורדיון האקזוטי שמחזיר לשירי תנועות הנוער. רוקנו ראש. חם בחוץ. מחאה שמחאה. תברחו מהכל. ונשים – תיזהרו מהגברים שלכן לפני שאתן מצטרפות לריקוד של הגברים הלוהטים שבשיר. יאללה – לחאפלה.

חומר נפש מלטף/ מתדלק בי את הלב/ מתקרב ומתלהב / והוא חזק ממני
ומקצה הרחבה /שוב עולה ענן אבק/ ושובר את השלוה
ומבשר "הנני"
כשהגברים רוקדים/ אני נותנת את הקצב/ מתופפת, מעופפת/ כאילו אין מחר/ כשהגברים רוקדים/ אני קוברת את העצב
החלום שלי נושם/ ולובש צורה ושם/שוב מרפה ושוב מושך
והוא חזק ממני
מלאכים רוקדים איתי/ והם קוראים לי אחותי / ואני בתוך ביתי/ נמצאת וגם אינני
כשהגברים רוקדים/ אני נותנת את הקצב/ מתופפת, מעופפת/ כאילו אין מחר/ כשהגברים רוקדים / אני קוברת את העצב/ כשהגברים רוקדים/ אני רוצה כל כך רוצה לרקוד איתם
כשהגברים רוקדים/ אני נותנת את הקצב/ מתופפת, מעופפת/כאילו אין מחר/כשהגברים רוקדים/ אני קוברת את העצב