לימונרו

ג'קו ויהודה פוליקר

פרויקט הנצחת הוריו
0/5

יום אחד בחייך אתה יותר מאשר מפשפש בנכסים הרוחניים שהשאירו הוריך. בחיפושיך – אתה לוקח יוזמה ומנסה לתעד אותם. 
והנה תוצאות התיעוד: ג'קו פוליקר שר "לימונרו". הבן יהודה פוליקר הקליט. זה קרה לפני 12 שנה. אבא ג'קו בן 82, אמא, שרה בת 80. פוליקר מניח מכשיר הקלטה. הם שרים ללא ליווי שירים בלדינו ששמע בילדותו, שירי יהדות סלוניקי טרום מלחמת העולם השנייה. שירים מבית סבא.
"כל השנים ידעתי שהוריי שרים נהדר, אבל כששמעתי את ההקלטות הבנתי עד כמה אבא שלי, ג'קו פוליקר, היה זמר ענק. לימים התחלתי לבנות הרמוניות סביב השירה ללא הכרת הלחן המקורי שלהם, ואז נחשפה לעיניי התמונה בשלמותה"
הנה שיר ראשון מאלבום, שכולו נוסטלגיה ומזכרת מהורים יקרים, ג'קו ושרה פוליקר ז"ל  בתערובת של פופ, קצב ומוסיקת מערבונים.


Limonero, limonero,
kuanto vale los limones?
Punchadikos tengo yo,
pudririkos tengo yo,
a dos frankos los limones.

Tienes, komo la roza del amor,
tienes dos ojos con un kaveyo.
Por esto me esta kemando el korason.

Brusha tu, brusho yo,
Fregon tu, fregon yo,
El fuego ya se asiende.
El fuego ya se asiende.
Brusha tu, brusho yo,
Fregon tu, fregon yo.
El fuego del amor…
El fuego del amor…

Sal a la ventana,
facha de una sardela frita.
Tu madre kuando te pario,
nasio la sarna i la tinya.
Chikitika i ermozika sos.
Dame los tus miliones,
kuando bivo yo.
El fuego del amor…
El fuego del amor…

No me agas sufrir
mi pena i mi dolor i mi soledad.
Puedia ser debri,
kon mi sangre de mis venas.

El fuego del amor…
El fuego del amor…

– מוכר הלימונים, מוכר הלימונים,
כמה עולים הלימונים?
– יש לי מעוכים,
יש לי רקובים,
כל לימון בשני פרנקים.

את כמו שושנת האהבה,
עם שתי עינים ושערה אחת,
ולכן ליבי בוער.

את מכשפה וגם אני,
את סמרטוט וגם אני.
האש מתלקחת.
האש מתלקחת.
את מכשפה וגם אני,
את סמרטוט וגם אני.
אש האהבה…
אש האהבה…

צאי אל החלון,
פרצוף של סרדין מטוגן.
כשאמך ילדה אותך,
נולדו השחין והספחת.
את קטנטונת וחמודה.
תני לי את המיליונים שלך,
כל עוד אני חי.
אש האהבה…
אש האהבה…

אל תגרמי לי סבל,
כאב, צער ובדידות.
אני הרוס,
עם הדם שבעורקי.

אש האהבה…

אש האהבה…

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. שיר מקסים מזכיר לי את הילדות והבית בכלל אני מאוד אוהבת את יהודה פוליקר שימשיך לתת לנו עוד הרבה שנים פוריות במוסיקה בפרט ביוונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות