מתחיל חרישי, נוסק אל פסגות הרגש. מה קורה לה כשהוא בא. מה אסור לה לומר. ואיך שהיא נהיית מרוקנת. אולי יום אחד הוא יצליח לראות מה שהיא באמת. גוש? זמרת מהסוג שאני לא יכול להגיד שהיא מבלפת. את המילים שכתב ברק סלומון היא מביעה בסוג הזה של פגיעות משכנעת. שרה ברגישות את התחושה שבפנים. לא פחות ואולי יותר זה הלחן של יוני בלוך. ריגושים.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email