איזו התלהבות קצבית לספר לנו שהיא מתפשטת מכנות, כשהיא נמצאת בדייט. מה קרה? למה ומדוע? טל שדאי, קול גבוה ומאומץ, הופכת את הציניות שחולפת בראשה של רווקה מתוסכלת – "אלופת העולם בדייט ראשון", ששבעה מדייטים עקרים –  לדאנס קצבי על יחסי הבינו-בינה. מצהלת הדיסקו מוגדרת בקומוניקט שהגיע עם השיר כ"קייצית ומקפיצה" – כאילו נועדה לראש קטן, ששליטתו היא לכל היותר על האזורים התחתונים בגוף.
אלא שטל שדאי מנסה להפעיל גם אחוז מסוים מהאזור שמעל לכתפיים. בקצביות השוצפת יש אמירה על השתחררות ברגע של נואשות. וגם: בתוך קצב הפאנקי הזה, שנועד בעיקר לרגליים – יש מעבר נוגה שנושק למציאות הקשה: מי שמשחקת אותה בזיוף, מתפשטת מכנות ("צוחקת מבחוץ/ כי שכחתי איך לצחק מבפנים") לפתע –  מאטה קצב כדי להביע בכנות רגע עצוב, כאשר "יום אחד כמו כולם הוא יגיד זה נגמר", וזהו ניואנס שמעניק לדיסקו  שלה רגע אינטימי מפתיע ומיוחד.
על שאלות ששאלנו – למה זה קורה פעם אחר פעם? מדוע הכנות היא ממנה והלאה במפגשים עם בחורים?  – על כך השיר אינו משיב. לפי הקומוניקט – צפויים לשדאי עוד סינגלים בקרוב (שלא אמורים להשתלב באלבום) – מה שמשאיר מקום להבהרות נוספות. 
 

המשחק מתחיל, שנינו בבר/ אני מראה לך רק את מה שמותר/ אישה פלקט, / אישה מושלמת כמעט/ רק שלא תעזוב את חדרי החשוך/ ושוב לא יהיה לי/ למי לזייף ת'חיוך
אז אני / פיתחתי שיטה/ שתלכוד גם אותך ברשת/ אני מתפשטת/ מכל פיסה של כנות אחרונה שנותרה/ אני מתנתקת/ מכל זיכרון רע
אני מתאפקת / שלא לומר לך את כל האמת בפנים/ אני צוחקת מבחוץ / כי שכחתי איך לצחוק מבפנים
אלופת העולם בדייט ראשון/ מהממת מרגל ועד ללשון/ ניראה אותך / שולט בעצמך/ לא תעיז/ לעזוב, תישאר כאן לעד/ אלוהים תעשה ששוב לא אהיה לבד / אז אני / פיתחתי שיטה
שתלכוד גם אותך ברשת
אני מתפשטת/ מכל פיסה של כנות אחרונה שנותרה/ אני מתנתקת/ מכל זיכרון רע
אני מתאפקת / שלא לומר לך את כל האמת בפנים/ אני צוחקת מבחוץ / כי שכחתי איך לצחוק מבפנים
יום אחד כמו כולם הוא יגיד זה נגמר/ יותר אני לא מחכה לך / את בנית לך ארמון עם דלת זהב/ ושכחת איפה שמת ת'מפתח