אומרים – העיקר ההשתתפות. מה פתאום?! פאסה. ההשתתפות באולימפיאדה בלבד – מרדימה, משעממת. מה עם האתגר – להילחם עד הסוף, לא לוותר, לנצח, לבחור בהישרדות. לשרוד? Fight! Fight! Fight! Fight!/ Win! Win! Win! Win!/ Yes I’m gonna win. צחקתם? לקחתם ברצינות?
אם להיות רציניים, מיוז התנדבה לעשות את השיר הרשמי של אולימפיאדת לונדון 2012. טוב בואו לא ניתמם – יותר מאשר שמחו לבצע. כבוד לא קטן.
מה יצא? אופרת רוק. דרמטי. מטפס לזעקה, ותן לגיטרות לומר את דברן, למקהלה לשיר את שירה. ממש מתאים לקווין ולפרדי מרקורי, הקרשנדו הזה. לא?
השיר נשמע יותר מיליטנטי מאשר סתם שיר על תחרויות ספורט. כלומר – יותר מסר של תלחמו אם אתם מרגישים כי החרב מונחת על צווארכם, כלומר – לא סתם תחרויות סיף אולימפיות. השיר בנוי על התפתחות דרמטית  שנוסקת לשיא, לא משהו שאנחנו יכולים להגיד – מתאים לאלבום הבא של מיוז. ברור שהשירה של סולן מיוז תיאטרלית-מאולצת כולל הפלצט המייבב והצורח. משהו, שנדמה לי, שהוא לא הכי רוק אנגלי, שמגיע ממקומות אותנטיים. מצד שני: אפילו הרוק הבריטי כנראה  מתרגש מאוד מהאירוע ההיסטורי.

Race, life’s a race/ And I am gonna win/ Yes, I am gonna win/
And I’ll light the fuse/ And I’ll never lose/ And I choose to survive/ Whatever it takes/ You won’t pull ahead/ I’ll keep up the pace/ And i’ll reveal my strength/
To the whole human race/ Yes I am prepared/ To stay alive/ I won’t forgive, the vengance is mine/ And i won’t give in/ Because I choose to thrive

I’m gonna win/ Race, it’s a race/ But i’m gonna win/ Yes i’m gonna win/ And will light the fuse/ I’ll never lose/ And I choose to survive/ Whatever it takes/ You won’t ṗull ahead/ I’ll keep up the pace/ And I’ll reveal my strength/ To the whole human race/ Yes I’m gonna win/ Fight! Fight! Fight! Fight!/ Win! Win! Win! Win!/ Yes I’m gonna win

מיוז Survival