מצוקתו של תומר מתנה. הוא לבד לא רק מול העולם – אלא גם מול אהובתו – שלא מרצונו. בגלל השונות ביניהם – הוא יפסיד אותה (את האהובה) לאמונה. ההיגיון שלו לא ינצח. העולם האמוני שלו אינו עולמה. הוא אף האמין שיצליח לעזור לה לנצח את הבלבול שלה ללא דמעות בזכות אמונתו.
את הפער-מתח הזה מביע תומר מתנה בטון נוגה, קולו המסולסל שר את תחושת ליבו. הקצב, המוסיקה הרכה הלוטפת, מבליטים עומק צערו.
השיר מתחיל בגיטרה אקוסטית מאופקת, מטפס בהדרגה עד לחיבור לגיטרה החשמלית המאלתרת, שמגיע בזמן – בשיא הדרמה האישית. מתנה שר ממקומות של שברון לב אמיתי.
אז הנה, מיינסטרים ממקומותינו, שאינו גולש לאינסטנט "מזרחי" מזויף של – למה שברת את ליבי כשאני מת עלייך, אלא מעלה קונפליקט אמיתי, שמגיע מעצמותיו של היוצר והזמר.

נשבר לי מהיום הזה/ מוזר לי להיות כזה/ כולם פתאום נראים שונה/ עכשיו אני מרגיש לבד

נמאס לי מההיגיון/ דמיינתי שזה ניסיון / אני עומד על סף השיגעון/ וכנראה אני עומד לבד

תעזור ,תעזור/ מה בסך הכל / אני רוצה להיות יכול/ לנצח בשבילך/ ת'בלבול ללא דמעות/ ללא שגיאות

נשבר לי מהמגננה/ לא הרבה, מעט רק השתנה/ אני אפסיד אותך לאמונה/ היא אמרה אני לא מוכנה