מחתרת האלקטרוניקה. מגיעים אלי הסינגלים האלה, צילומי שחור לבן, כדי לגרום לי לשוטט באתר שנקרא ent-t.com. הוא נראה ונשמע כמו פרויקט ecm (חברת המוסיקה האירופאית הייחודית) מקומי. מישהו משקיע פה על מוסיקה ניסיונית. יפה.
קיבלתי את אחד הקטעים מתוך EP  נסיוני אקסקלוסיבי הנקרא Versions, שמציג גרסאות כיסוי של דאב מנטור (מי?) עם זמרות שונות, וביניהן לידוויין (Lidwine) ג'יל קפלן (Jil Kaplan), אנה דומינו (Anna Domino) איריס אניס (Iris Aneas) הפעם זוהי טל וייס בשני שירים   – האחד גרסה לשירו של פינדליי בראון, והשני גרסה לשיר הנושא מתוך אלבומה של טייל ווייס – Motion Drawing.  הקונספט – הפקה אלקטרונית שמאפשרת לקול האנושי להיות חלק  מטקסטורה מוסיקלית (לופים של תופים, בס בקונספט של הפקה מינימליסטית) המעניקה מרחב קיום לכל כלי, כדי לשדר תחושתיות גם בצליל מאופק. הנגנים שהצטרפו  לטל וייס הם נועה וקס בכלי הקשה, טל ארבל – ויולה דה גמבה, קרן זהבי – ויברפון, פיטר מארק – קונטרבס ואיסר טננבאום – תופים.  נרטיב מוסיקלי מסוג אחר. מסתורי, יומרני. מעניין. אנמי. התחושתיות לא מגיעה. האם חוסר התרגשותי הוא גם חלק מהקונספט.