שנתחיל בצרכנות נטו, כלומר בכדאיות? יהודית רביץ בחגים היא משהו שאמור להיות בליינדסייל, אין צורך לפתוח. שמעתי את השיר היפה הזה ברדיו. תארזו לי. תודה.
אלא שכצרכן נבון – אני בודק גם את יהודית רביץ. בואו נפגיש את מבקר הצרכנות עם מבקר המוסיקה: שיגהצו לכם את הכרטיס? בעיה. באמת בעיה. הדיסק הכפול מכיל מעט מיצירתה המשובחת המקורית של רביץ. כפול? – תפסת מרובה – לא תפסת.
הדיסק הראשון מכיל שבעה שירים חדשים, 25 דקות של מוסיקה, לא אחיד באוריינטציה המוסיקלית שלו. מצד אחד שני שירים שיכנסו למדף שירי הנצח שלה כ"באתי בידיים ריקות", "האור שמאיר עליי" (של עידו אגמון) מצד אחר – שני שירי רוק לא רעים – "לכי אל הים" (מילים: אלדד תמיר) "על הספסל" – סיפורו של חסר בית (מילים: גלעד כהנא), אבל "גלים גלים" – המנון החופש האבסולוטי, הוא אכן חופש קצבי משוחרר מכל מורכבות מוסיקלית, והתוצאה: ללחוץ לשיר הבא. "שביל החלב" –סגנון בלדה אירית נעימה (דורית רביניאן-דן תורן) אבל לא שיר, שבשבילו קונים דיסק.
דיסק שני מוגדר כ"שירים שנאספו" – "שאר ירקות" מ – 7 חיבורים כאלה ואחרים שנרקמו במהלך השנים עם אבי בללי, מתי כספי, דודו טסה, יוני רכטר, אתניקס, רד בנד, שירים מהסוג שנכנסים לאנתולוגיות מורחבות. זה אינו הערך המוסף האטרקטיבי של הדיסק החדש. מסתבר, לא כל מי שטרח ערב החג, גם הכין לנו מתנה משתלמת לחג, שלא לדבר על אולטימטיבית.
יהודית רביץ – "סופות של חול" רשימת שירים
דיסק 1: באתי בידיים ריקות, האור שמאיר עליי, לכי אל הים, על הספסל, גלים גלים, סופות של חול, שביל החלב
דיסק 2: הזמן ניצוד ברשת – עם אבי בללי, גוף אחד – עם מתי כספי, Homeward Bound עם רדבנד, ציפור מדבר, וין ראיח וין, אז מה אם בן-אדם עם יוני רכטר, פזמון ליקינטון
