אף שיר של שמעון בוסקילה? חיפשתי אחד לרפואה שייתן ביטוי לקשר המפתיע שצמח ביניהם. כלום.
עשרה שירים. גיוון מחושב: שלושה של סהר חגי וניצן קייקוב, יצרני פופ המתאימים עצמם לנתיב המיינסטרימי של מימון. קובי אפללו תרם אחד. שיר משותף לאיה כורם (מילים) ורמי קלינשטיין, וגם שירים של מורן גמליאל. יואב גינאי את תומר הדדי. שיר של מימון עצמה ללחן של תומר מתנה. וגם עידן רייכל.
נפתח ברייכל. אם אני יועץ רפרטואר שלה (בדיסק זהו יעקב גלעד) הייתי הולך על עוד שניים-שלושה כאלה. לאורך הדיסק שמעתי את מימון זועקת אהבה ושברונה, ולא תמיד השתתפתי בצער סיפוריה. והנה שיר אחד סוף הדיסק – "בסוף יום" מעיד מהי מקצוענות בכתיבה: חוכמת חיים פשוטה, כתיבה לא מורכבת אבל מדויקת בפשטותה, בלי מלודרמות, וגם העיבוד – עידון יפה. והטקסט: "אני כמו רוח האוספת בסערה/ את כל אשר נקלע אך תוך דרכה".
ומהסוף להתחלה – "שלג בשרב" (יואב גינאי-תומר הדדי) מסוג שירי המיינסטרים המתקתקים, הכאלו נוגים – שנכתבים כבהזמנה אצל תופרי להיטים. מילות האהבה התחושתיות-נוגות האלו שנוגעות בקיטש. עיבוד לפסנתר שעוטף ברוך מזכך.
כבר כתבתי בביקורת על הסינגל,  שהטקסט אינו קוהרנטי סגנונית: מצד אחד מילים פיוטיות כמו "בשוכבי ובקומי" ודימוי כ"כמו שלג בשרב אתה נושר אל זרועותיי", מצד אחר – שפה פרוזאית מנחיתה כמו "אתה הרי יודע כבר את כל חסרונותיי". גם לוגית: אין מצב של להכיר את "כל החסרונות". מסוג ההפרזות שמחלישות אמינות.
קובי אפללו מסר לה את "כמה את יפה" – שיר מאוד מתפייט שאומר – "כמה את יפה כשהאמת היא מלבושך" (מעין ניסיון לשכנע – כשאת אמיתית – את יפה…) . גם השיר הזה שעוסק במישהי שאינה דוברת אמת ("עזבי את השקרים") מתכסה ברוך הנוגה-לוטף-עורג של מימון, כאילו הרגש צריך תמיד לרוץ לפניה.
המקצוענים התגייסו בשביל שירי הרגש האלה. להתאים שירים לטון שלה. "לזרוק זהב" (סהר חגי –ניצן קייקוב) ו"לאישה שהייתה" הם שירים קצביים שנועדו ליצור את האיזונים הנכונים. אהבתי את "דילמה" (סהר חגי-ניצן קייקוב) גם בזכות מבע שמצליח לשדר טקסט לא מתפייט בכוח בדקויות שירה: "אין לי מילים איך להשלים את מה שחסר בעצמי". אבל נדמה לי ששירי הכי מתקרבת לעצמה בשיר היחיד שאת מילותיו היא כתבה – "אשאר אותך לספר" – שיר געגועים לאהוב שאיננו, ללחן ים-תיכוני יפה של תומר מתנה.. יש כאן סיפור בלי מלודרמות גדולות, ומימון מספרת אותו ברגש נוגה אותנטי.
המבחן של מבצע/ת בשירים שנכתבו עבורו – עד כמה הוא מאמין לשיר, עד כמה הוא מסוגל לקרבו לעצמו. מצד אחד – שולטת נפלא בקול, יודעת לטפס בסולם הדרמה. מצד אחר – אינני יכול להשתחרר לפעמים מהתחושה שמימון משדרת תוגה גם אם אינה ממש בתוך השיר. "מחכה שתשוב" המלודי והנוגה על אהבה ואובדנה, הוא מהסוג הזה של – נורא נעים לי לשיר בלדה עצובה על געגועיה. מחכה שיבוא, כי הדמעות יבשו.
גם מילים המנסות ליפות של "משב קולות רחוקים" ו"תעתוע ליבי בלילה זר" לא יעמעמו את התחושה, כי לשירי מימון כבר תופרים לפי מידה את הכאילו-תוגה הזו, שהיא יותר מתקתק מלנכולי מדרמה אותנטית.
שירי מימון, זמרת מצוינת, מגלמת לעיתים את מה שמצפים ממנה, בהגשה, בטון, באווירה, מטפסת בטונים – כדי לרגש, וה"לרגש" קצת הפסיק לרגש אותי. שפחות תרגש ויותר תתקרב אל עצמה בבחירות שהיא עושה.

רשימת שירים: שלג בשרב, מחכה שתשוב, כמה את יפה, געגוע, אולי אני בך, דילמה, לזרוק זהב, לאישה שהייתה, אשאר אותך לספר, בסוף יום
עיבודים והפקה מוסיקלית: תומר בירן
יעוץ רפרטוארי: יעקב גלעד