Send in the Clowns הכניסו את השוטים

ג'ודי קולינס

מילים ןלחן: סטפן זונדהיים
5/5

שיר אהבה אירוני של סטפן זונדהיים מהמחזמר A Little Night Music, משנת 1973, נכתב בהשראת סרטו של אינגמר ברגמן Smiles of a Summer Night משנת 1955 והיה לאחד השירים המיוחדים של כל הזמנים.
זונדהיים כתב את הבלדה לדמותה של
Desirée, שחקנית תיאטרון על סף גיל חמישים. השיר משקף  אכזבות חייה,  לעולם לא הצליחה להכיר מישהו ולהקים איתו משפחה. השיר מתייחס ליחסיה עם עורך הדין פרדריק. הוא אהב אותה, אך היא לא הייתה מוכנה בצעירותה להבשלת יחסיהם.
 כשהיא פוגשת אותו אחרי תקופת זמן ארוכה, היא מגלה כי הוא נשוי  לא באושר לאישה צעירה ותמימה מאוד. היא מנסה לפתותו – ולהחזירו לעצמה אלא שהפעם הוא מסרב. תשוקתו לאישה הצעירה גוברת על אהבתו לדזירה.
Send in the Clowns הוא שיר תגובה של  Desirée לסירובו. דזירה מביעה חרטה עמוקה וגם זעם. דזירה כועסת אבל אינה רוצה לעשות סצינות בפני פרדריק, מפני שהיא מבינה שאין סיכוי לשבור את האובססיה שלו עם אישה בת 18. – היא נכנעת.  עכשיו היא מצטערת על דחייתו כשהייתה צעירה. ה"ליצנים" בשיר אינם מתייחסים לליצני קרקס, אלא מסמלים שוטים Fools  , כפי שזונדהיים הסביר בראיון ב-1990. זונדהיים השתמש בליצנים כדימוי תיאטרלי – "אם ההצגה אינה מבדרת  – הבה נכניס את השוטים, נלך על המבודח – אותם רגעים על הבמה שנועדו להרים את ההצגה". דזירה אומרת  Send in the Clowns, הכניסו פנימה את השוטים, כי היא מרגישה שההסיטואציה כל כך מבאסת ומגוחכת שחייבים להיות בה Clowns, טפשים – במקרה הזה היא והוא. באירוניה הוא מוסיפה: Don't bother, they're here.– "אל תדאג הם כאן" (השוטים) היא צוחקת ובוכה על עצמה באותו זמן.
זונדהיים כתב את השיר במיוחד עבור השחקנית
Glynis Johns, אשר גילמה את Desirée על במת ברודוויי.  השיר הפך למוכר ומבוקש אחרי שפרנק סינטרה הקליט אותו ב-1973, וגם בעקבות גרסתה המוצלחת של ג'ודי קולינס ב-1975.  אחריהם זכה השיר לאין ספור ביצועים, ביניהם של ברברה סטרייסנד, כמו כן של שחקני תיאטרון רבים  והפך לסטנדרט ג'אז.
הביצועים של Send in the Clowns שונים ומגוונים – דרמטיים וליריים. רוב הביצועים הקונצרטנטיים הלא תיאטרליים – שמו דגש על המנגינה והמילים פחות על הקונטקסט הדרמטי.

Isn't it rich?
Are we a pair?
Me here at last on the ground,
You in mid-air.
Send in the clowns.

Isn't it bliss?
Don't you approve?
One who keeps tearing around,
One who can't move.
Where are the clowns?
Send in the clowns.

Just when I'd stopped opening doors,
Finally knowing the one that I wanted was yours,
Making my entrance again with my usual flair,
Sure of my lines,
No one is there.

Don't you love farce?
My fault I fear.
I thought that you'd want what I want.
Sorry, my dear.
But where are the clowns?
Quick, send in the clowns.
Don't bother, they're here.

Isn't it rich?
Isn't it queer,
Losing my timing this late
In my career?
And where are the clowns?
There ought to be clowns.
Well, maybe next year.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות