מותק סדרת My First Album

קורין אלאל

מועדון הרידינג 3 נמל ת"א
3.5/5

הבמה של קורין אלאל ברידינג 3 הייתה על טהרת הגירלז. לא ממש להקה של גירלז במובן של עלמות צעירות שמתכוונות להגיע לפסטיבל גלסטונברי בקיץ הבא (שמעתי שנינט תהיה שם!)  אבל מה שהתקשורת אוהבת לכנות "רוק נשי".

לא רק המחשפות (או שחזרו ל"המכשפות"?). גם עינב ג'קסון-כהן ליד הקלידים עם אהל שיער האפרו המדליק הזה שמתנפח יותר ויותר מהופעה להופעה (מה כאן הסיפור – דימוי, סמל מסחרי, אמירה כלשהי) קורין אלאל באה לשתף אותנו בגעגועים לאלבום, שהכי פשוט לקרוא לו "מותק" למרות שהיה נטול שם. (זוכרים? "מותק נולדה כמו סוכריה מצופה שוקולד … היית מלקק אותה מחבק אותה, משחק איתה, מטפל לה בחזה"…) שיר על התעללות מינית שכתבו גדעון כפן וצרויה להב שהולך איתה –  כאחד המבוקשים שלה.
עוד שירים מוכרים מהאלבום ההוא: "חיה בתוך קופסא", "תן לי קצת ממך", "ציפור", "תמונה בכחול". חשבתי שכמו בערב הראשון של הסדרה
My First Album תביא איתה את הנגנים המקוריים של האלבום, אבל לך תאסוף את החבורה, שנקראה אז ב-1983 להקת ליפסטיק עם משה דעבול – גיטרות, ארי פרנקל – פסנתר וסינתיסייזרים, איתי זילבר – גיטרה בס, דני מקוב – תופים.
יש איזושהי דעה קדומה שנגניות רוק מתעלות – רק מפני שהן רוצות להראות לנגני הרוק שיש להן ביצים לא פחות גדולות, כלומר הורמונים לשרוף במה וקהל. קחו את יפעת נץ בבס. זן נדיר. מצד שני, יש מקום לחיבור מהודק יותר בין הבנות לבין "מותק". תנו להם עוד עשר הופעות, והן תנגנה כמו שצריך כלהקה שמחוברת  לאלאל. לא שחסרו לי כמו שאומרים – ריגושים, אבל קורין אלאל יכולה להגיע לערב מלהיב יותר
היא עלתה לבמה בג'ינס, כרגיל בלי טיפת מייקאפ,  אחרי שלשה-ארבעה שירים,  מפשיר הקול, והיא משתחררת. "המחשפות" היו מעט כבויות. אני לא מבין למשל, למה ליעד שר בגיטרה מתחבאת. תצאי לקדמת הבמה, תראי שאת מנגנת. אחרי הכל – מדובר באלבום רוק טוב, שאפשר להרים אותו גבוה. יפעת נץ מקבלת ממני אישור לחייך. מצד שני, מלי שלום, מחשפה חדשה, שעלתה בסוף הערב שיחקה אותה חשיפת יתר, הצטעצעות שלא התאימה לי ל"מותק" של קורין.

קורין אלאל הוסיפה מטעמים בעיבודים חדשים: "ערמונים מהאש" המוכר מגלי עטרי, "שפת אמי", "כשזה עמוק", "זן נדיר", "אנטארקטיקה" (עם עינב כהן-ג'קסון) הרי מזמן היא כבר זמרת של רפרטואר רחב. יוצרת זמרת של הרמוניות וקצבים מערביים, מגע ים-תיכוני, רוק וגם ניחוח צרפתי. בסופו של דבר, קורין כבר נעה במסלול שמתחיל ב"חיה בתוך קופסה" ו"מותק" ומגיע ל"עד העונג הבא", "שפת אמי", "כשזה עמוק". מילים פשוטות: אני ממתין לערב יותר עמוק מקורין.

 

להקת המחשפות

יעל כהן – תופים

יפעת נץ – בס

ליעד שר – גיטרה חשמלית

קלידים – הזמרת עינב ג'קסון-כהן

צילום: מרגלית חרסונסקי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן