Different Pulses פולסים שונים

אסף אבידן

Telmavar Records
4.5/5

את "האם זהו זה?" Is This It המסיים את הדיסק, מסוג השירים לנצח, אסף אבידן שר מרטיט. אבל לפתע חשתי: לא הייתי מסרב לשמוע את השיר המסוים הזה בגרסת לאונרד כהן. Is This It? הוא מסוג השירים לאי בודד. למה כהן? לא שהביצוע של אבידן אינו חזק, אבל אחרי שהטון הזעקתי, המלודרמטי שלו הילך עלי לאורך דיסק שלם, חשתי שנכון יהיה לשמוע את השיר הזה גם בטון הנמוך האפלולי של כהן.
If I threw my broken body/ Let it shatter on the rocks/ Will you pick up all my imperfections/ Keep them hidden in your jewelry box
"אם אשליך גופתי השבורה / תנו לה להתנפץ על הסלעים / האם תהיי מוכנה לאסוף את כל פגמי / להסתיר אותם בקופסת התכשיטים שלך"
נסו להיכנס לעולמו הפואטי של אסף אבידן. לא חיים קלים. לא – על הנייר, בטח לא בהקשבה למי שאוזנו אינה מאומנת בשפה אנגלית פואטית. אסף אבידן לכל אורך הדיסק החדש בהפקת תמיר מוסקט (צל"ש) נמצא בספירות אחרות, גועש מבפנים, מנסה לכוונן את מוחו המדמיין והקודח לנסח תחושות לב ובטן. מעלה ומוריד טונים, כאלו הנשמה שלו מעבירה פולסים לקול. Different Pulses נקרא השיר שפותח: "אני יודע שבלבך יש תשובה לשאלה / שעדיין איני מודע ששאלתי / ואם העץ לא שתה את דמעותיי / הייתי מדמם ובוכה בשביל כל השנים / שאני לבד נתתי להם לחלוף".
אבידן שר את הגיגיו בתיאורים מטפוריים קשים, המשקפים התייסרותו של אדם מול עצמו בניסיון לגלות (לגרד) את מהות האהבה. "אם האהבה אינה המפתח, אני מקווה שאוכל למצוא את המקום שהיא יכולה להיות בו"… החתירה של אסף אבידן לעשות אמנות ייחודית וצרופה מקבלת ממד מאוד ייחודי בשיר הזה, שאין לתחמו בז'אנר מסוים. זו המוסיקה שלו. לא בלוז, לא רוק. היא מחוברת לנרטיב הפואטי שלו, מלודית להפליא, מתעטפת באווירה מלנכולית-קודרת ועם זאת מזככת.
בשנה האחרונה עם הפרידה מהלהקה, חזר אבידן לאי המבודד, בו כתב את האלבום האחרון שלו. שם, בשקט ובמרחב האינסופי, "מתח את גבולות היצירה שלו וחקר סגנונות מוזיקליים חדשים. השירה-זעקה, העיבודים שמטעינים במתח משדרים את הדחיפות של הבעת הכאב הנורא.
הליריקה של אבידן היא מזן האסוציאטיבי הנדיר במוסיקת הרוק. כנראה, רק הוא יכול לשיר טקסטים כמו – Setting scalpels Free שמתחיל כסרט מתח באווירה אפוקליפטית. שיר של חווית גילוי מוזרה – שבסיומה תמה אבידן – "האם היא תימשך?" .
In your stomach there's a prophet/ Turning water into wine/ In your chest there is a hunchback/ Pulling all his bells to chime
"בבטנך יש נביא / הופך מים ליין / בחזך יש גיבן / מושך את כל פעמוניו לצלצל"

I know I am dying/ Still I'm gonna go trying/ I’ll make it better שר אבידן בשיר Cyclamen, שעובד די מפתיע למקצב פסדובלה שמח ושירת מקהלה קלילה, כשהוא מעמיד חדלונו ואפסותו מול הצמיחה המחודשת של הרקפת. העיבוד המעניין ניסה לשדר את המחזוריות הזו.
גם ב"613" – יש ניסיון להעשיר בנגיעות קצביות אפרו- קובניות. מבחינת ההבעה זה השיר הפחות אסף אבידני בדיסק, ומי שיאמר שהמקצב לא ממש אינטגרטיבי לטקסט – לא אתעמת איתו.
What I say when I say that I miss you/ Is that I will always love me more/ What I need when I bleed just to drown you/ Is that someday you'll become a shore
"מה שאני אומר כשאני אומר שאני מתגעגע אליך / הוא שאני תמיד אוהב אותי יותר / מה שאני צריך כשאני מדמם רק כדי להטביע אותך / הוא שיום אחד תוכלי להיות חוף"
והנה אסף אבידן מינורי, עצוב, טון של חרטה כשהוא שר:
Wait. don’t stop/ You have gotten to me. At last/ I know I broke your fall/ But I can’t repent the past/ It hurts/ Thumbtacks in my marrow/ I rest on old familiar ruins that I can’t recall
"חכי. אל תפסיקי / את מגיע אליי. לבסוף / אני יודע שעצרתי את נפילתך / אבל אני לא יכול להתחרט על העבר / זה כואב / נעצים במח שלי / נח על חורבות ישנות ומוכרות שאני לא זוכר
"

הטקסט הלחן, הקצב (הואלסי) העיבוד של Conspiratory Visions of Gomorrah "חזיונות קונספירטיביים של עמורה" מחזירים אותי אל ליאונרד כהן
Sorrow is back in your eyes/ Pulling us to the depth/ We could have lasted like planets/ But your weight dragged us both to our death/ They’ve been sober around you/ And I truly believed it'll suffice/ But you're an addict for torture/ And the sorrow is back in your eyes
"הצער חזר לעיניך / מושך אותנו לעומק / יכולנו לשרוד כמו כוכבים / המשקל שלך גרר אותנו למותנו / הם היו כבר מפוכחים סביבך / ואני באמת האמנתי שזה יספיק / אבל את מכורה לעינויים / והצער הוא חזר לעיניך"
כמעט באותו מקצב – A gun & A Choice – שיר כאב מלודרמטי שיוצא מבטן ומלב. בעיבוד סהרורי
She rots in a cage of your make/ Far away from your eyes/ You stripped all her powers to break/ With your love and your lies/ Marooned on an island/ You gave her a gun and a choice/ But she's crazy about you/ She still waits around for your voice/ What kind of sick, sick love is this, that you left her to die
"היא נרקבה בכלוב שיצרת / הרחק מעיניך / אתה רוקנת כל כוחותיה כדי לשבור / עם אהבתך ושקריך / ניטשת על אי / נתת לה אקדח ובחירה / אבל היא משוגעת עליך / היא עדיין ממתינה לקולך / איזה סוג של חולה, חולת אהבה היא זו, שהשארת אותה למות"
ועוד שיר קורע לב – The Disciple – מושר בזעקה טראגית כשברקע קולות מקהלה שמימיים
See these broken strings, you tore them with your lazy heart/ The wind plays in our open, tired grave – it’s tearing us apart/ Cry! Oh angel cry/ Your favorite disciple is tearing out his eyes
"תראה המיתרים השבורים האלה, אתה קרעת אותם עם לבך העצלן/ הרוח מנגנת על הקבר הפתוח שלנו, העייף – זה קורע אותנו לגזרים /זעק! הו מלאך זעק / תלמידך האהוב קורע את עיניו"
זה אלבום קורע לגזרים. שמעתי אותו פעמיים-שלוש. גדל עלי מהקשבה להקשבה. יש טענה מוכרת שהגוון הזעקתי האחיד שעובר לאורך השירים נשמע כמלודרמה אחת . יש הגיון בטענה הזו.  זהו אסף אבידן. דרמה אחת גדולה. זה הוא סגנונו, ישותו, אמנותו, והיא אחת ויחידה במינה.


שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מקטרגים על קולו כי זה באמת מזיק לשיריםםם !! מה, יש לנו בעיה איתו רק כי הוא נקרא אבידן ?! שר באנגלית (איזבו אחלה, אבל פה זה באמת נגמר וישראלים באנגלית זה כמעט תמיד מלאכותי) ועם תסרוקת מוזרה ?! ממש לא. מדברים על שירים שלא עושים מספיק. אבל פה אפשר להודות בפה מלא שהוא מלחין ומוזיקאי מוכשר, וגם בקודמים של אבידן, יש רגעי מוזיקה ולחן עם פה ושם קסם…. אבללל השירה הזו .. לטעמי.. הורסת המון ולא מאפשרת להתרגש באמת. לא כי כיף לעשות דווקא באתרי מוזיקה, כי היית רוצה אלבומים יותר טובים. אני אוהב מוזיקה ישראלית הכי בעולם, יותרר מאשר מארה"ב גם. רק אנגליה גדושה ודגולה בלהקות מה לעשות טובות ורעננות יותר. אבל גם פה יש לנו אומנים מעולים, מנעם רותם, שני פלג וענת סגל החדשות… וכו וכו. אבל אבידן כרגע לא בליגה של הגדולים. משהו בשירה עוצר המון. וחבל כי הוא מלחין טוב. אני הייתי רוצה שהוא היה בעולם המוזיקה הישראלית– רק כמלחין ומפיק לאחרים. בפאקין עברית. מספיק להביט על שמות השירים מפה…. בשביל להבחין שהכיוון בכתיבה הרבה יותר מלאכותי ויומרני מאשר חזק, אישי, מעניין, רענן. מה שכן- מלחין טוב. בריליס "סורוו" (שאפילו שאינו מופת) של אורן ברזילי ראינו גם ראינו (גם באיזבו) שחיבור אישי ואמיתי עושה הרבה יותר חם וטוב לשירים וללחנים גם. ושמעתי מפה לא מעט אגב.

    פה, מה כ-ן טוב-
    http://rateyourmusic.com/list/DavidIs/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן