"איפה הרגע שבו היינו זקוקים זה לזו, בעטת בעלים, והקסם נמוג/ אמרו לי ששמייך הכחולים הפכו לאפורים/ סיפרו לי שתשוקתך דעכה"
כמה פיוטי, אבל לפעמים גם טקסטים כאלה עוד עושים משהו בתנאי שהם מגיעים עם מלודיות מורחות. ודניאל פאוטר, זה קודם המלודיות. כאילו המתנו להן. כאילו הן חיכו להיכנס. קליטות ועגולות. "שיר 6", "פרי לופ", "באד דיי", "ג’ימי גטס היי", ואילו "סאספקט" זה רוק. תחברו את קולדפליי עם אלטון ג’ון עם ג’יימס בלאנט, וגם בילי ג’ואל.
אבל די עם ההשוואות. למרות שהשירים בשמיעה ראשונה, נשמעים כאילו כבר שמעת אותם – זהו קסמם. בקליטותם היפה.
אבל די עם ההשוואות. למרות שהשירים בשמיעה ראשונה, נשמעים כאילו כבר שמעת אותם – זהו קסמם. בקליטותם היפה.
אין לי מושג מי זה דניאל פאוטר. מאיפה הוא נחת עם שירים כאלה? בביוגרפיה, אני קורא שהוא מוונקובר קנדה, גדל בטאוקנאגאן שבקולומביה הבריטית. למד כינור, עבר לפסנתר וגילה גם את יכולות שירה שלו. בסוג המוסיקה הזה של פופ-רוק רגיש מנוגן בפסנתר, פאוטר נותן 10 שירים ושלושים ושבע דקות שקולחים בקלות מלודית וקצבית מענגת. לאוהבי הפופ – זה פשוט יפה.
2 תגובות
והקליפ גם כן יפיפה. פשוט יפיפה..
מתה על השיר הזה !!!!!
לא חשבתי שלפופ עוד יש מה לחדש ,אבל השיר הזה נגע בי ככ עמוק…
כי יש בדיוק ימים כאלה..