Passion's everything/When you were born to sing שר ואן מוריסון בשיר שעל שמו נקרא האלבום.
בגיל 67 מביע היוצר-זמר את חרדותיו הקיומיות. רבים מן השירים עוסקים במטריאליזם בעולמנו המודרני – אלוהים איננו, הכל תאוות בצע. הקפיטליזם פשט רגל. Money don’t make you fulfilled/ it’s just pay the bills הוא שר בשיר הפתיחה. כסף לא מגשים אותך. הוא רק עוזר לשלם. מוטב שתפתחו דלת ללבבכם, לנשמתכם. If In Money We Trust– הוא שיר איטי מאוד, שמושר ללא גינונים – כדי להבהיר מה חושב מוריסון על השיטה.
עשרה שירים שואן מוריסון הקליט בעיר הולדתו בלפסט. אלבום האולפן ה- 34. האם אני שומע נימה מיזנטרופית ב: Sartre said hell is other people/ I believe that most of them are, "סרטר אמר לעזאזל אנשים אחרים" הוא שר ב"הולך למונטה קרלו". וגם: I’m trying to get away from people. "מנסה להתרחק מאנשים"
המוסיקה פולק מעורב בבלוז ונגיעות-מחוות ג'אז בולטות. מוריסון עצמו מנגן אלט סקסופון. שיר מס. 5 – הוא הצהרת כוונות של ממש באשר לג'אז – Close Enough For Jazz, שתיים וחצי דקות של מבוא ג'אזי – עד שמוריסון מתחיל לשיר. חסר תקדים. 
זהו ואן מוריסון. גם בצליל הוא נשמע לא מטריאליסטי. מאוד לייב, חם, אורגני. פיאנו ברים כמו שהוא צריך להישמע. צליל נשיפה פריך. למרות שהוא מרגיש מנוכר, לא שייך לעולם הזה, האלבום הזה הוא אלבום של נתינה, של – אני רוצה לתקשר איתכם, לחלוק איתכם את תחושותיי. מוריסון חולק, נטוע חזק באדמתו, מביע ישיר ואמיתי את תחושותיו, חוזר למקורות, לתוכנית הבסיסית. No Plan B.

1. Open The Door (To Your Heart)
2. Going Down To Monte Carlo
3. Born To Sing
4. End Of The Rainbow
5. Close Enough For Jazz
6. Mystic Of The East
7. Retreat And View
8. If In Money We Trust
9. Pagan Heart
10. Educating Archie