רצתי אחריך

אייל גולן עופר לוי

מילים: יוסי בן דוד לחן אלירזה אפקרי (לחו פרסי עממי) עיבוד אבי גוטמן
2/5

שיסביר לי אייל גולן – למה דואט עם עופר לוי? שיסביר לי עופר לוי – למה דואט עם אייל גולן? אחרי ששמעתי, אין לי תשובה. הייתי מהמר על זה שהם כלל לא נפגשו להקלטה משותפת. תרשו לי לדלג על הטקסט. הגיע הזמן להגיד: די. די עם רומנטיקת הסבל המזויפת הזו. היא לקחה לו הכל, היא לקחה את חייו, וכשעופר לוי שר-מאנפף טקסט כזה יוצאת לו התייפחות. האיש משחק אותה בוכה. הרגל שכזה. עזבה אותו – שופך דמעות. דמעות? אפילו דמעות תנין אין כאן. דיכאון שקרי מביך.
אייל גולן אינו מקונן. שר את השיר כמו אייל גולן, כמו שהוא שר כל שיר. מסלסל אותו יפה על אש קרה. מילים פשוטות: גם ממנו לא יוצא משהו אמיתי ממתחת למיתרים.  לא יעזור לחן טורקי או פרסי. ועדיין נשאלת שאלה – אז מה לעזאזל קושר בין השניים כאשר כל קשר ביניהם הוא פחות ממקרי. גם אם אני מחפש טקטיקה לשדרוג מסחרי – מרחף כאן סימן שאלה גדול. מילא – עופר לוי, אבל אייל גולן?

אביב עכשיו בפתח / והיום נהיה סגריר כזה/ את הולכת לך הביתה / ואומרת לי זה לא זה/ את רוצה להיות לבד / ואני מסוחרר ומבולבל בגללך/ לאן מכאן אלך
אני רצתי אחריך / וביקשתי גם את סליחתך/ לא רצית אותי לשמוע / וביקשת ממני שאלך/ הסתובבתי והלכתי / לא הבנתי מה קורה לי/ אלוקים מה היא עשתה לי / את הכל היא לקחה לי/ את חיי/ מה נשאר לי
למה כך קרה לשנינו / העתיד חייך אלינו / מאז הלכת האור כבה / סגר עלי חשכו עיניי/ ים שמיים ועיניים / מובילים אותי אליך/ כל הזמן מתפלל לאל / שיחזיר לי אותך
אני רצתי אחריך / וביקשתי גם את סליחתך/ לא רצית אותי לשמוע / וביקשת ממני שאלך/ הסתובבתי והלכתי // לא הבנתי מה קורה לי/ אלוקים מה היא עשתה לי / את הכל היא לקחה לי/ את חיי/ מה נשאר לי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. הגיע הזמן להגיד יותר מזה: החבורה המתקראת "אומני המוסיקה הים תיכונית" היא חבורת שרלטנים, המשתמשת בקולותיה האיכותיים כדי לייצר את הנמוכים שבמוצרי המוסיקה אי פעם. מעולם לא הייתה הרמה האומנותית ירודה ופלגמטית כל כך. ומעולם לא היה המרחק בין אומן ובין החברים הללו גדול כל כך. אני אומר את זה למרות שיש גם כמה הבלחות סבירות ( בעיקר של אייל גולן ושרית חדד, אגב ). נשאלה השאלה מה אייל גולן צריך את זה? ובכן, אייל גולן לא צריך את זה. לאייל גולן אין כושר שיפוט אומנותי והוא סומך על אהבת הקהל וקולו הערב ( וגם הופעתו החיצונית ) שייעשו את העבודה. ובצדק מבחינתו.
    למרבה הצער, מעבר לרחוב התרבותי יושבת חבורה אחרת שהמוצר האומנותי שלה קלוקל אף הוא. פלא ששלמה ארצי ממשיך להצליח בטירוף?
    לא אכפת לי שייקראו לזה גזענות. הטענה הזאת שייכת לאותן עילגות ונמיכות מצח המאפיינות את בור הסיד המכונה " מוסיקה ים תיכונית". הים התיכון מאדים מבושה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות