שדות גולדברג

עמיר בניון

מילים ולחן: מאיר אריאל עיבוד: תומר מתנה עמיר בניון
4.5/5

עמיר בניון בחר לפתוח פרויקט חדש – גרסאות לשירי הארץ הזו – ב"שדות גולדברג" ("ילדתי שלי") של מאיר אריאל. ההומאז' אינו רק למאיר אריאל, מסביר בניון, אלא ללאה גולדברג – המשוררת שנוכחותה בשיר דומיננטית. (*)
מה מחפשים בקאבר? את הייחוד, את הפרשנות, את הערך המוסף. את הייחוד של בניון לא קשה לזהות. הוא נוכח לאורכו-רוחבו-עומקו של השיר, כלומר –  נוכחותו הקולית שלוקחת השיר למחוזות חדשים. הצבע הקולי, הקישוט (עיבוד) האוריינטאלי, ובעיקר עוצמת שירת הנשמה – שכמוה לבטח לא קיימת בגרסת המקור של מאיר אריאל.
האם השיר דורש אמוציה כזו כמו של עמיר בניון? האמוציה היא הערך המוסף. הסלסול מעמקי הנשמה הוא הפרשנות של עמיר. עולם אחר. עולמו – הוא. מאיר אריאל יותר דידקטי ו"יועץ", עמיר בניון יותר "אבא" דואג שמסלסל את תחינתו.
אם תשאלו אותי – איזו גרסה אני מעדיף, אומר בהתחמקות מסוימת – חוויות שונות, אבל לא אעדיף את החדשה של עמיר על פני המקורית של מאיר. כל אחת – וייחודה עוצמתה.

* מאיר אריאל התכתב בשיר הזה עם "את תלכי בשדה" של לאה גולדברג. לאה גולדברג כותבת שיר מנקודת מבטה של נערה תמה השואפת אל המרחב ואל האהבה, לפרוץ את הגדרות והאיסורים – תוך נכונות לשלם את המחיר עבור תחושת המטר, דקירת שלפי השיבולים, להט השריפות. אריאל המייצג את הבוגר והמפוכח, מבין את הכמיהה הזו אל השדה המוזהב ופרדס רימונים וכפרים עם נרדים (חיבור לשיר השירים), אך מתריע ומזהיר אותה מפני הסכנות שבבדרך, מקסם השווא של אהבת הבוסר. הוא רוצה את הנערה כאן, אתו, תחת חסותו. כאן הוא נמצא כאן הוא הולך. ו"לא, אינני הולך בשדה המוזהב"…

ילדתי שלי/ אל תלכי לבדך/ אל תלכי לבדך /בשדה המוזהב / ילדתי שלי / אל תלכי לבדך / הוא ימכור לך מרחב השדה המוזהב
הוא יקסום לך אלף גוון /בחידת מרחקיו /אך בכל מקום ליבו אוון /הוא לעינייך זב כזב /זב אכזב
ילדתי שלי /אל תלכי לבדך / אל תלכי לבדך / בשדה המוזהב / ילדתי שלי / אל תלכי לבדך / הוא ימכור אם ואב / השדה המוזהב
הוא יתן לך רעננה / הוא יביא לך מטר רץ / פרדס חנה כרכור צל עלי בננה / רק ליבך הנמרץ. נמרט נשרט / ונמחץ
ילדתי שלי / אל תלכי לבדך / לא אינני הולך / בשדה המוזהב
בחיים עובר שבוע / עוד מעט נרדם / לב נודד אל מבוע / אל שלחייך פרדס רימונים
כפרים עם נרדים
ילדתי שלי / אל תלכי לבדך / אל תלכי לבדך / בשדה המוזהב / ילדתי שלי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

4 תגובות

  1. במילים פשוטות מה שאתה מנסה לומר יוסי שזה בכלל לא זה, אבל בגלל שזה עמיר, אז אתה מוכרח לצבוע את כל הכוכבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות