גן המשחקים

דנה לפידות

מילים: דנה וחנה לפידות לחן: דנה לפידות ושמוליק וקסלר עיבוד והפקה מוסיקלית: ניר מימון
3.5/5

מלודרמה שנוסקת לשיאי הרגש. על מה ולמה? זירת ההתרחשות – מרפסת. היא מתחילה דווקא מאווירה נינוחה: על כוס שמפניה – שיחות לתוך הלילה. ואז עולים זיכרונות על הבן של השכנה שיצא מהארון (נו, מה דרמטי בזה?) אחד ש"עשה סמים בהודו" (נדוש, לא?) ואחר שנעלם (סתם ככה) מחליפים מזג אוויר – בוקר קר, לא אותה מרפסת (אלא?) כדי לספר על המלכה של הכיתה – ש"מאבדת את עצמה" (מה, למה מה קרה?). כדי להעניק לשיר אצטלה מטפורית – הלבישו בביטויים שחוקים "גן המשחקים של החיים", "בנינו סתם חומות מלגו צבעוני". "גלגל ענק חוזר".
טקסט על פגעי הזמן, אבל אין כמו דנה לפידות להפוך תמליל לא אמין למלודרמה תחושתית, כאילו משהו באמת דחוף ונורא, שיש לקונן עליו, מתרחש. אז שום דבר לא דחוף, אבל תן לרגש הגואה ולמנגינה היפה לנצח. יש מצב שהם חזקים מהמלים?יש.
נ.ב. גם לכם מזכיר צליל הפראזה הראשונה של השיר את "ילדות נשכחת" של נורית גלרון?  נשמע כמעט העתק, בכוונה או שלא בכוונה.- אלוזיה מוסיקלית?

ערב חג יושבים על המרפסת / הילדים של פעם לא ממהרים/ ועל הדרך כוס שמפניה / שיחות אל תוך הלילה / ואיפה ההורים
נזכרים בבית הספר/ הבן של השכנה יצא מהארון/ אחד עושה סמים בהודו/ ואחר שנעלם / ומה איתם
פזמון : גן המשחקים של החיים/ כשהיינו ילדים/ בנינו סתם חומות מלגו צבעוני/ אם נלך עד הקצה/ אם נרצה או לא נרצה / גלגל ענק חוזר / זמן שלא עוצר
בוקר קר זו לא אותה מרפסת/ והרוחות חוזרות כמו מקרב אבוד/ המלכה של הכיתה/ מאבדת את עצמה / היא לא דומה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

12 תגובות

  1. חברים יקרים…
    בתור זמרת כותבת בעצמי אני חייבת לציין שדנה לפידות זה הכישרון הגדול ביותר שצמח מזה דורות במדינת ישראל יש בה הכל… הגשה אמיתית נכונה קול של אלוהים ושירים שכתובים ומולחנים בצורה יוצאת מן הכלל אז שחבל על כל המתמרמרים למיניהם …שיהיה לכם במה להתעסק ואליך חרסונסקי , אתה אדם ממורמר ולא ברור מה הבעיה שלך עם יוצרת אחת החשובות למדינתינו עצם העובדה שאתה כותב עליה זה אומר שהיא כן מעוררת בך והמון אז באמת … תלמד לפרגן אני בטוחה שאתה חורש את השיר הזה יום יום כי אי אפשר שלא שיר פשוט יוצא מן הכלל דנה אפילו אותי הפתעת !!! חידשת את עצמך מהממת

  2. שיר מעולה. שירה טעונה ברגש ומלנכוליה מתוקים והדרמה מרטיטה ומוצדקת כי אחרי הכל אין יותר דרמטי מהחיים עצמם

  3. עיבוד והפקה יפים מאד.
    הלחן של השורה הראשונה בדיוק – "ילדות נשכחת!!!..דנה תזהרי שיהודית רביץ שהלחינה את השיר לא תתבע אותך.
    אבל באופן כללי הלחן של השיר יפה מאד.
    הטקסט לא גרוע אבל גם לא מבריק.
    דנה ואמא שלה לא כותבים טקסטים מבריקים.זה לא הצד החזק שלהן.
    במקרה נכנסתי לפה ואני שם לב שכל מיני אנשים שקרובים לדנה מגיבים פה ומסנגרים על דנה ועל השיר.קצת פטאתי בעייני.
    אם דנה ואמה היו קצת מודעות לעצמן ומעיפות את האגו הצידה הן היו פונות לכותבים טובים מהן שיכתבו לדנה שירים.יש מספיק כותבים טובים בארץ.

  4. המשך תגובה לתגובה הקודמת שהשתבשה במישפט האחרון:כן מלכת הכיתה מאבדת את עצמה אולי בגלל אהבה ניכזבת ואו אולי בגלל נטישה עצמית. מכל סוג. אפשרי.אם החומות שאנו בונים סביבנו אינם סיבה לקינה אם בדידותנו אינה סיבה לקינה אז בשביל מה לעשות אמנות בכלל?

  5. לכבוד יוסי חרסונסקי :זירת האירוע הלב האנושי.קראתי את הביקורת שכתבת על השיר "גן המשחקים"ובעיקר הצטערתי. הצטערתי לראות את אי היכולת שלך לגעת בחוויות רגשיות לעומק.כנראה שזה מאיים עליך ובטח גם אישתך סובלת מזה…..האם ישבת פעם לדבר עם אדם שיצא מהארון?האם אתה מבין מה זה להיות חנוק בתוך ארון? אם זה לא דרמתי אז מה כן?האם חווית פעם הבטחה שלא קויימה?זה מה שמרגישה מלכת הכיתה שבנסית את עצמההבות מסויימות מאבד

  6. יוסי חרסונסקי מתה להבין מה הקטע שלך עם דנה לפידות?
    מה הקטע שאתה כל הזמן קוטל אותה מתחילת הדרך?
    כואב הלב שיש כאלו מוכשרים שמוציאים את הנשמה אה?

  7. זה בעיה שאנשים כל כך מחפשים מתחת לאדמה את השונה והמוקצן, יש כאן שיר שבפשטות שלו עושה כל כך הרבה. כולנו צריכים להמשיך להתרגש מהפשוט, זה המפתח לאושר. אם מחפשים כל הזמן את הקצוות לא יודעים בכלל להינות מכל מה שבדרך. לחמניה פשוטה פשוטה אבל טריה, לא נחטפת בטירוף ומענגת אותנו עד מאוד?? אותי כן!! שיר מהמם בעיני שמייצר בכזאת קלות של רקדנית אוירה שתוארה כאן כל כך יפה בתגובות. בקיצור, לא אוהבת את הביקורת ולא מסכימה כלל. שיר מ ר ג ש מאוד. ושתהיה לכולנו האזנה נעימה עוד הרבה הרבה פעמים מהשיר המשגע הזה. בהצלחה!

  8. תגובה למושיקו.
    נראה לי שדנה לפידות ואמא כתבו ביחד את השיר המושמע ביותר ברדיו השנה ושיר השנה. אז להגיד שלא היא ולא אמא לא יודעות לכתוב שירים יפים זו היסחפות.
    תגיד לא אהבתי. תגיד לא התחברתי אבל לכתוב אמירה כל כך כוללת ונחרצת זאת פשוט טיפשות.

  9. אני אמא לשתי בנות בגיל ההתבגרות 16.5 ו- 13.5 שלמרות שבנותי מתענינות לרוב במוזיקה עכשווית – קצת פופ קצת רוק ארץ ישראלי ובעיקר מזרחי או איך שמכנים זאת -תיכוני (דודו אהרון , אייל גולן שלומי שבת ועוד אחרים )הם מאד מחוברות לדנה לפידות לרגישות שלה לטקסטים המיוחדים שלה -נכון לא כולם חייבים להתחבר לכולם אבל מפה ועד לקטול אותה בביקורת כזאת -ח…ב… ל
    יש מקום לכולם

  10. אחחח… אין מה לומר על הביקורת הזאת. אנחנו רגילים, רוצים ומסוגלים להכיל שירים פשוטים. כתב את זה כבר מזמן והוכיח שלמה גרוניך. "כולם רוצים שירים פשוטים, שירים בשני אקורדים. כולן רוצות מילים פשוטות שלא עושות לי שום דבר"
    ואכן הנה עוד הוכחה של שיר שהאמירה בטקסט היא מעט "בין השורות" טקסט של אוירה ושל משהו מאוד אישי שרוצה לספר אבל בעצם לא ממש נחשף אחד לאחד (ת'כלס טוב שלא ביקשת שמות של אנשים אולי תזהה אותם בפייס).
    שלוקח את הלב שלך ופשוט מרסק אותו לרסיסים כי בת'כלס לכל אחד יש חבר שיצא מהארון ואחר שאיבד עצמו בהודו ואחת שבמקרה שלי קפצה מהמרפסת.
    מדהים איך דנה בשיר שלכאורה עדין ושקט ולא מפוצץ בתזמורות ולא בווליום מטורף מגיעה עם מנגינה נוסטלגית לא נוסטלגית מעבירה אותך חוויה מרגשת ומיוחדת ומדהימה ומשאירה אותי לפחות ללא מילים ורק עם געגועים עזים …(למה?? – לא אספר לך!)

  11. חברים, תודה על השיתוף והקישור לשיר, אבל לא הסכמתי אתכם הפעם. השיר נגע לליבי עד מאוד. המוסיקה והמילים חוברים יחדיו ליצירה מהממת ומרגשת על אמת. לא הרגשתי כמו מלדרומה, שירים שמרגשים אחד לא מרגשים אחר וזה בסדר, לכל אחד עצבים רגישים משל עצמו.
    בעיני השיר מעלה משהו מאוד אמיתי ונכון, כשאנחנו ילדים הכל אופטימי וכולנו משחקים באותו "גן משחקים" בונים לעצמנו חומות מלגו צבעוני, אחר כך החומות הללו לפעמים מפילות אותנו בפח, ולא כולנו שורדים יפה את ההתבגרות. זה כואב וזה אמיתי, וגם הרעיון של השיר מקורי ועצוב.
    שיר פשוט יפהפה.
    תודה!

  12. לדנה לפידות קול טוב, אמנם לא מיוחד, אבל טוב.
    שני חסרונות בולטים יש לה: הקטן הוא דיקציה רעה. השני, והגדול יותר – יכולת כתיבה לא מספקת. לא היא ולא אימה יודעים לכתוב שירים טובים. מדוע היומרה הזאת לייצר לעצמך שירים עם כישרון לא מספיק? הפתיחה היא בדיוק "ילדות נשכחת". אבל זה לא העתקה, לדעתי, אלא מוגבלות של הדמיון. שיר די משמים לטעמי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן