חמש שנים בדיוק עברו עלי מאז שראיתי את "בית הבובות" בפעם האחרונה. נובמבר 2007 מועדון בארבי תל-אביב, והנה אני מולם באולם ירושלמי, סוזן דלל. מי נשאר מההופעה ההיא? אפשר להירגע. הבסיס קיים: אמיר אטיאס ואיתי שיף כאן. גם דני מקוב – על התופים שמר אמונים. פרצוף שחסר לי – נתן סלומון, דמות דומיננטית אז. פנים חדשות, למעשה תגבור – איתי בו מרגי – פסנתר וקלידים, יניב דדון המצוין, הורסטילי בגיטרות. אורחת: עלמה זהר.
למה הם בפסטיבל הפסנתר? הרי העיבודים של הלהקה בנויים על גיטרות… הצחקתי את עצמי. מי בודק למה להקת רוק מגיעה להתארח בפסטיבל הפסנתר שמהותו היא לארח. זהו שמו. אבל אם להודות על האמת – הפסנתר העניק לחבורה גוון יפה בערב הזה. כשאמיר אטיאס התיישב לצידו של בן מרגי מול קלידיו לשיר "מחשבות מקולקלות" – קיבלנו ממש את מהות האירוע.
מופע אנפלאגד מחדד את קווי המתאר של השירים, מחזיר אותם לימי היוולדם. סגנון? בביקורת קודמות על "בית הבובות" התלוננתי על "מצוקת אי הזהות" של הלהקה. קרה משהו מאז? ממש לא. אבל הפעם, בהפסנתר מארח, הבנתי שלחוג המעריצים לא הכי משנה מה הסגנון של הלהקה. אם ללהקה היה גם יין חלק לקהל (היא חילקה רק לעצמה – לא יפה) היינו עושים איתם לחיים בכיף.
ערב פופ נעים עבר על כוחותיי. לא משהו שדחוף לרוץ לספר עליו, אבל האקוסטיות הזו עשתה טוב ל"בית הבובות". אמיר אטיאס נשמע בשל, בוגר יותר. הגרסה שלו ל"בדקה אחת שפויה" של "החברים של נטאשה" העניקה זווית אחרת יפה לשיר. הגרסה ל"מיגל" עם האורחת עלמה זהר הפיחה חיים חדשים בשיר. יניב דדון על הגיטרות שדרג באקלקטיות מפתיעה. דני מקוב – הוא מתופף על.
מה רע לבלות באווירה סוזן-דללית שעה וחצי עם בית הבובות, בלי הרבה יומרות, בלי הרבה דאווניים, מנגינות שמתחדדות, קול גבוה שמעניק לשירים צבע ייחודי. פנים טובות ומחייכות של אטיאס. נוכחות רוגעת ומחויכת של שיף. אורחים נוחים בהפסנתר מארח, שלא באו להמציא משהו אלא להגיד שכמו היין, משהו בחומרים האלה השתבח.
שירים: לא כאן לא שם, אל תדאג, אתם תשבו, מי אם לא אני, מחשבות מקולקלות, אללי, עד שבאת, בדקה אחת שפויה, התרגשתי לקראתך (עם עלמה זהר), מיגל (עם עלמה זהר) שיר בעיפרון, הסיפור שלך, שמש, בית הבובות, למעני, סיגפו
הרכב: אמיר אטיאס – שירה, איתי שיף – גיטרה אקוסטית ושירה, דני מקוב – כלי הקשה, איתי בן מרגי – פסנתר וקלידים, עלמה זהר – גיטרה ושיירה, יניב דדון – גיטרות.
צילומים: מרגלית חרסונסקי
