מופע מחווה לאלבום במלאת 30 שנה ליציאתו

בציר טוב

פסטיבל הפסנתר מארח 2012
4.5/5

"אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ", כתבה המשוררת יונה וולך. הגרסאות המוסיקליות המוכרות ביותר לשיר הן של דורית ראובני (הישנה) ושל אברהם טל. מעטים מודעים כי המלחין של השיר הוא שמעון גלבץ, ששותף יחד עם המלחין והמוסיקאי אילן וירצברג לאלבום "בציר טוב" – שכולו שירים של וולך.
השבוע בפסטיבל הפסנתר התכנסנו לעלות זיכרונות. שמעון גלבץ ישב באולם, בעוד אילן וירצברג חמוש בחשמלית  צירף אליו בהתרגשות קבוצה נבחרת (שמישהו כינה אותה "סופרגרופ") להעלאת זיכרונות במלאת 30 שנה לצאתו. "אדם צובר זיכרונות" אינו חלק מ"בציר טוב", אבל הוא השתלב בהפקה המיוחדת.
שלפתי את התקליט בעונג. ניערתי אבק, כדי לשמוע על הפתיחה: "המלאכים סחוטים והבתולה הקדושה" – "כשהמלאכים סחוטים/ אנחנו מקפלים להם את הכנפיים/ בעדנה בעדנה/ מכינים את השוט/ כשהמלאכים מתחילים / אנחנו חותכים בהם/ עד שהטל מציף את הארץ"
ובהמשך: "כשבאתי לקחת אותה מהעננים/ היתה ענודה כבר/ קולות הקוקו והתנשמת/ ליהטה באזנה/ ז'וליאן הורוד השאי ר/ לנו קור פתלתל/ אני ידעתי שהיא תיפול/ אבל ניסיתי/ אני ניסיתי/ וז'וליאן הורוד טווה מסביבי/ נייר צלופן בסרט אדום"
מי ילחין היום טקסט כזה? מי יסכים להפיק, לממן? לבמה עלה המפיק אשר ביטנסקי עם דפים שרעדו בידיו. לפני שלושים שנה גם הוא לא האמין, שהוא לוקח פרויקט מוסיקלי כזה, האמא והאבא של האלטרנטיב. ביטנסקי התרגש. אבל גם את חברת התקליטים CBS הצליח לשכנע.
לא בטוח שהיום תוכלו להגדיר את מה שנוצר אז: משהו על הגבול בין השירה הצרופה לרוקנרול. לא קל אפילו למיצי העיכול של שוחרי האלטרנטיב. נדמה לי שעד היום לא כולם פעינחו את סוד הקסם.
על עטיפת התקליט מופיע ביטנסקי יחד עם שותפו דאז עופר פסנזון. המפיק היה יוריק בן דוד. עוזרתו – אתי אנטה, היא המנהלת האומנותית של "הפסנתר מארח 2012". מפיק מוסיקלי ועיבודים – אילן וירצברג. שירה: שמעון גלבץ ואילן וירצברג, נגנים: גיטרות – אילן וירצברג, אלון הלל – הקשה, מיקי שביב ומוטי דיכנה – בס,  יוריק בן דוד, אבנר קנר – פסנתר ופנדר. השנה 1982.
סוזן דלל 2012. אילן וירצברג, דנה עדיני, ערן צור, דניאל סלומון, ירמי קפלן, עדי דגני משחזרים את האגדה. מעלים  את הבציר מן האוב."הבציר הטוב" ההוא השאיר יין מוסיקלי שלא רק טעמו לא נס, אלא השתבח עם השנים.  הפרויקט היה נגוע ברוחה של משוררת מופלאה, בתחושת התעלות של משהו אחר שקורה, של אמונה באמנות.
הוסיפו לערב שירים של וולך. "אדם צובר זיכרונות", "תותים" שערן צור הלחין ונורא אוהב לשיר. התברר כי שהאינטראקציה הזו בין המוסיקליות של וירצברג-גלבץ וצור לטקסט הוולכי, הלא פשוט, לעיתים הקשה-אכזרי – ממשיכה להלך על קו הקסם המסתורי שחצה את שלושים שנה כדי למלא את חלל האולם בסוזן דלל בזיכרונות ענוגים. עכשיו ראוי לדרוש – שידור חוזר.

שירים: כשהמלאכים סחוטים, כשבאתי לקחת אותה מהעננים, יונתן, אוי ציפורה, קורוניליה, כלי נשיפה, אני הולך במישור, מפלצת האיילה, אדם צובר זיכרונות, תותים, גורם לי, סקס אחר, לא יכולתי לעשות כלום. הדרן: אבי ואמי יצאו לציד, זה לא זה.
השתתפו: אילן וירצברג – גיטרה ושירה, דנה עדיני – שירה, ערן צור – בס ושירה, דניאל סלומון – פסנתר ושירה, ירמי קפלן – תופים ושירה, עדי דגני – אורגן המונד

צילומים: מרגלית חרסונסקי

.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות