אחד המבקרים יוצא מגדרו: "יכול להיות שוויליאמס נתן לאחרים להחזיק את הכתר לזמן מה, אבל הוא (הכתר) עדיין שלו. נכון לעכשיו, אם מדובר בכוכבי פופ מסוג זכר – אין מישהו גדול/ מוכשר יותר מרובי ויליאמס. הוא יודע כיצד ליצור אלבום פופ טוב, וזה בדיוק מה שהוא עשה שוב".
נו, טוב אחרי סופרלטיב כזה, אתה לא שואל פעמיים, אלא מת להיכנע לסקרנות. והנה מסקנה ראשונה: אפשר לצנן. לא בטוח שהאלבום החדש של וויליאמס עולה, למשל, על Reality Killed The Video Star משנת 2009. האלבום הוא ברובו אפ-טמפו. להיטים פוטנציאליים – נמצאים בדרך, כבר מהשיר הפותח Be A Boy. הטקסט? אל תצפו לגדולות. משהו כמו "הם אמרו שהקסם נטש אותי…אינני חושב ככה".
במבחן התוצאה – שירים כמו Different מראים כי הקסם לא נטש את וויליאמס. מי שיגיד – חזרה להמנוני מיינסטרים טיפוסיים, לא אתווכח איתו. בזה כוחו של ויליאמס שמצליח לחדש כישוריו כמלחין פופ. זה מה שהניבה היצירה המשותפת עם הצמד האוסטרלי טים מטקאלף ופליין פרנסיס.
Candy הסינגל מהאלבום שנכתב בעזרתו של גרי בארלו מהטייק דאת' – הוא סוכריית פאן בטעם קריבי המתאימה ללהקת בנים. Shit On The Radio הוא מהשירים היותר מיוחדים והפחות ממוסחרים Hunting for You בטעם U2 הוא אחד השירים היותר מוצלחים באלבום.
Everything I like’s illegal, seductive/ Addictive in my world, corrosive, destructive/ But I’ve got kind words in my heart. It’s a passion/ It’s fashion, only fashion
כל מה שאני אוהב אינו חוקי, מפתה/ ממכר בעולמי, הורס, הרסני/ אבל יש מילים טובות בלבי. זו תשוקה/ אופנה רק אופנה"
מצוין הדואט עם Lissie, בשיר המסיים Losers שאומר – "There will always be someone better than you even if you're the best/So let's stop the competition now, or we will both be losers"
"תמיד יהיה מישהו יותר טוב ממך, אפילו אם אתה הכי טוב / אז בוא תעצור את התחרות עכשיו, או ששנינו נפסיד" למעשה – קריאה להפסקת אש עם העולם. וזה שיר שעשוי לברווז.
Take The Crown מציג רובי ויליאמס עושה רובי ויליאמס כמו שהוא עשה תמיד – בכישרון המצאה, בביצוע. האם זה הטוב ביותר שלו? על כך אני לא יכול לחתום.

.

ראיון