מקלט של שקט

אביב גפן

מילים ולחן: אביב גפן הפקה מוסיקלית: עופר מאירי ואביב גפן
3.5/5

ביאוס הולך טוב. תגיד שיש מלחמה בשער. תגיד שאתה זקוק למקלט נפשי. יחצנית אחת אמרה לי, שדימוי של תוגה-עצב-ייאוש עובד אצלנו יותר טוב ברדיו. אביב גפן, רחמנא ליצלן, "כבר לא מוזמן לצד הטוב של העיר" (out ברכילות? כבר לא מייצג הדור הזה?) אבל זו אינה בעיית הדימוי – אלא, נו  – מלחמה. איך אפשר בלי מלחמה בשירים. וגם הדור הזה, שהוא כבר אפילו לא "ילדי הירח" אלא "מכור ללווינים קטנים", "גדל ברשת … מופצץ במסרים סמויים" – הוא דור שגדל לתוך מלחמה.
אם כבר ייאוש – אז לא רק מלחמה, הכל נכנס. גם חינוך הילדים – לא מה שהיה. והכי בטוח – ההיא שעוד מקרינה בשבילו "מקלט של שקט".
הכל אגב נכון, אם כי זה נשמע לי מחאה כזו לפי הזמנה. קצת Tailor Made. תתאים לדימוי המסוגף של אביב הרוקר מלא החשיבות העצמית, שעדיין חושב שחסר כאן דילן מקומי. או ג'ון לנון.
פופ, רוק, מה שתרצו. קולות רקע מרשימים. עיבוד דרמטי. קולח כשיר דרכים. עופר מאירי עטף ב"אווירה". יעשה את העבודה. ייכנס לרשימת שירי החובה שלו. מוסיקאי פופ מדופלם עם תעודות ואשראי. מה עושים שזה מרגיש באיזשהו מקום אילוץ יומרני (עם כל הצילום הפומפוזי של הגב המצויר) ואפילו קצת ילדותי להמשיך להיות נציג המחאה או משהו אחר.

כבר מזמן אני לא מוזמן לצד הטוב של העיר/ כולם שותים ומריחים ומגיעה ניידת/ תמיד את עסוקה וכבר מזמן לא בי/ זה היקום שמתרחב או זה את שמתרחקת מדברים על מלחמה/ שמתקרבת/ תישארי עכשיו קרוב/ תמיד היית מקלט של שקט ילדים שמכורים ללוויינם קטנים/ בטח מישהו מרוויח כשהם גדלים ברשת/ מופצצים בחדשות במסרים סמויים/ מיסים או אלוהים אין כבר מקום בגן עדן מדברים על מלחמה/ שמתקרבת/ תישארי עכשיו קרוב/ תמיד היית מקלט של שקט זה כמו פאזל אנושי שאף פעם לא נגמר/יש אותיות קטנות בהוראות על הקופסא שבטח לא קראת תמיד אתה נשאר צמא תמיד רעב/ לעוד רכוש ולגישוש עזוב את הניצחונות דבר מה לא הספקת מדברים על מלחמה/ שמתקרבת/ בסוף אני חוזר אלייך/ תמיד תהי מקלט של שקט

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. ביום ו' האחרון היה ראיון עם עופר מאירי כגבוד צאת אלבום מטרופולין החדש. שם הוא העיד על עצמו שאינו יכול לעבוד עם מישהו דומיננטי יותר ממנו. כנראה שאביב גפן הוא היוצא מן הכלל. כל הנקיון והתיחכום המאפיינים כל כך את מאירי יוצאים לחופשה ארוכה בלונדון של אביב גפן. זהו בריט-רוק עמוס, מלוכלך בסאונד ( לדעתי לא מתוך רצון, אלא בגלל אילוצים טכניים ) ולצערי גם קלישאתי ברמות על. המוטו החוזר פשוט מעצבן . עופר מאירי של עצמו היה חותך את המינון לפחות בחצי. ככה לא עושים עיבוד. כל השיר מריח מאגו מנופח . לא שלאביב גפן אין מה לומר. יש גם יש. הבעיה היא שהוא כל כך מאוהב בעצמו שאין לו ביקורת עצמית מפותחת. כך הוא מוציא שיר אחר שיר שהם צל של יצירותיו הגדולות מלפני 10 שנים ודרומה.
    לונדון אולי לא מחכה כל כך לאביב גפן, למרות הדוואין, אך אביב מחקה את לונדון. כמו שאומרים במשינה – "תחזור, תחזור".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות