מהי אהבה? האם האהבה שלי היא האהבה שלו (של בבליקי) לאיזו אהבה ממתינים שתחזור? מה נשאר בזיכרון? איזה אושר הוא האושר הנוכחי (מדומה?) תחילת השיר מסמנת אופטימיות מסוימת. התשובה מתנקזת לסיום הקשה: "אבל האהבה לא חוזרת/ היא מגיעה חדשה/ היא באה להרוג כל מה שחשבת שקוראים לו אהבה". מילים פשוטות: חבל"ז.
הצלילים נוגים-מתוקים, מימד נוסטלגי, שירה נינוחה כמו זמר שנות החמישים, ערגת אמת. זרימה פופית שאינה מתקילה. שיר דרכים Radio Friendly. זמר מתרפק, שר בלי שכבר יהיה לו דחוף משהו. גיטרה חשמלית שמזדהה. מבחינתי – אהבה מחודשת.
כשהאהבה תחזור/ כשהאהבה תחזור/ ובטח עוד/ אנשים יצאו לרחובות
ויאמרו שהיא איננה
כשהאהבה תחזור/ כשהאהבה תחזור/ הרי שתקנו המון/ ולקחנו בחשבון
שיש מי ששומע
זה לא כמו פעם/ זה לא כמו מה שרציתי/ {אני מאושר עכשיו}/ כמה זמן עבר – אני כמעט שכחתי/ אבל זה שקר. אני לא שכחתי אפילו רגע אחד.
כשהאהבה תחזור/ כשהאהבה תחזור/ בחבילות הסגורות, שכתוב עליהן להתאפק עוד שבוע
אתה תקום בבוקר/ זאת מציאות חדשה/ האחריות של הלוליין שהתעורר מחלום על חבל קרוע./ זה לא כמו פעם/ זה לא כמו מה שדמיינתי/ {אני מאושר עכשיו}/ איפה היית / אני בינתיים כמעט טבעתי
כשהאהבה תחזור / כשהאהבה תחזור/ הרי שתקנו המון/ ולקחנו בחשבון/ שיש מי ששומע
אבל האהבה לא חוזרת/ היא מגיעה חדשה/ היא באה להרוג כל מה שחשבת שקוראים לו אהבה.
שירה וקלידים: יוסי בבליקי
שירה: דנה בקר
פסנתר: בועז כהן
תופים: שימי בן לולו
גיטרות: אלי שאולי
בס: איתי מאור
תגובה אחת
קראתי "פונץ' " ומייד אמרתי לעצמי – הנה 4 וחצי בטוחים. אין "פונץ' " בלי מבקרים היוצאים מגדרם. כמובן לא טעיתי. אשר לשיר- הטקסט "לא לחין", כמו שאומרים. טקסט כזה אמור לשבת בספר שירה ולא כל כך במצעד הפיזמונים. מלבד השורה החוזרת, השיר לא יושב טוב בגלל אי הלחינות הזה. לכן השיר בסדר, לא נפילה. אבל גם לא מרים אותי לשיא כלשהוא. וכזאת היא פונץ' ככלל – טובה למבקרים ויודעי דבר, די חכמה כזאת, אבל קשה על האוזן ובסופו של דבר לא פורצת את המעגל שיר-מבקרים מאוהבים-חוסר קהל.