גלעד שגב תכנן לסיים את הערב עם "אור עליון", שיר תפילה, אבל באווירת המועדון דחוס-הסלבס, גם שגב הבין, שבמופע פופ מיינסטרים חגיגי, אתה לא יכול להרשות לעצמך רגע של רוח השכינה. מה עושים? עושים "נועדנו" פעם שנייה. הרי התכנסנו כדי לחגוג. רגע של השראה, מן הסתם, אינו רגע של חגיגה.
בינואר 2010, לפני כמעט שלוש שנים, ראיתי אותו באותו המקום. גם אז הבין שגב, שהוא אינו יכול להשאיר את הקהל בספירה עליונה של "אור עליון", וסיים עם "אישה מהשמיים", שגם הפעם הגיע לקראת סיום.
רגע של השראה? בפתיחה האקוסטית של "אף אחד", ניסה שגב לנתב עצמו לכיוון קצת אחר. אישי יותר, לירי יותר. זה אחד השירים היפים ביותר ששמעתי אצלו. בהמשך, התפצל לכמה נתיבים כדי להוציא לפועל מיטב להיטיו-התנסויותיו בחיבור לשורשיו, למוסיקה מסורתית, לג'וזי כץ ("אני סולחת") למירי מסיקה ("קולות הלב"), לעילי בוטנר ("בואי נעזוב" המוכר מרן דנקר), לשיר שנתן לרוני דלומי ("תן")
אין לי מושג אם גלעד שגב עצמו הגדיר לעצמו מטרות, והאם הרשימה הזו מייצגת את פסגת מאווייו האומנותיים. התחושה שלי בסוף הערב הנקרא "קולות לב", שאקלקטיות יתר משטחת במקום לתת עומק למופע. תמהיל עשיר פופוליסטי אינו בהכרח ערובה לאיכות.
כמעט לא השתנה מאז חורף 2010. גם אז פגשנו בפרפורמר שאינו שורף במה. יותר היסוס, נעימות, מקרין רגישות עגמומית משהו. אבל לא "האישיות הבימתית" הלוהטת היא העניין. עדיין – חוסר היכולת ללכת על ערב יותר קונספטואלי. השלוש שנים שעברו לא קידמו אותו.
הערב הזה כמעט העתק של הערב ההוא גם בקונספט המוסיקלי של גלעד שמואלי (גם המתופף), ואין לי אלא לחזור על תמצית הביקורת של אז: התחושה היא שהכישרון של יוצר הפופ המוכשר הזה עדין אינו מנותב לערב מסוגנן יותר. אני יכול להשתמש בעידן רייכל כדוגמה למופע מיינסטרימי איכותי.
מקבלים חופן להיטי פופ בהגשה טובה (לא מעולה) עם פזילה לאתני ולמסורתי, אבל התחושה היא ששגב עדיין נע בין הקצוות האלה, בין הטמפרמנט של פופ אמצע הדרך, הניסיון לחבור לעממי, לגעת בשורשים הלא ברורים, לנסות "מזרחי" ("חנהל'ה התבלבלה") בלי איזושהי תובנה אומנותית שתוביל לערב מגובש יותר, טבוע בחותם האישי.

שירים: אף אחד, נועדנו, אל מסתתר, יום קדוש, שתי דקות, האהבה נשארת, תן, מותק שלי, עכשיו טוב, אני סולחת, כל העולם, קולות הלב, איש משמיים, חנהל'ה התבלבלה, בואי נעזוב, אור עליון, נועדנו.
נגנים: גלעד שמואלי – עיבוד והפקה מוסיקלית ותופים, אבי חזות – בס, אודי שמחון – גיטרה, יענק'לה סגל – עוד טאר וגיטרה, גליה חי, יעל שפירא ואבנר קלמר – כלי מיתר מאור ירדני – זמרת ליווי.

צילום: מרגלית חרסונסקי