שניים כתבו את המלל הזה. שניים שרים אותו. האם טובים הם מן האחד? באשר לטקסט: אחרי שקראתי – אינני מצטרף למאבקו של המקונן על אהובתו. "מנסה להיגמל מכל הלחץ" ו"נזכר לאהוב אותך". איך זה נדבק? להיגמל – משמעותו לחדול מהרגל (בד"כ רע). לחץ אינו בדיוק הרגל. אבל למרות חוסר ההיגיון, ואפילו שאנחנו מבינים למה התכוון הכותב – מדוע רק "נזכר לאהוב" כאשר בשיר הוא שבוי בקסמה מאז נפרדו. לא אמין, מופרך.
הטקסט הזה מגיע במקצב ובמנגינה ידידותיים למשתמש ולנוסע, מושר בדואט נרגש שמנסה להעצים את מה שאין בשיר. מסוג שירי הפסנתר הרומנטיים שמתפתח לאיזושהי מלודרמה, כאשר הזמרת מרימה קולה לזעקה – כאילו זה באמת בנפשה, אבל התחושה היא של רגשנות מופרזת – על שיר עקר, שנועד לרגש, אבל שהרגש בו רץ לפני המילים, לפני התובנות, לפני האמת. אלעד טרבלסי זמר טוב מאוד – יכול לתעל את כישוריו למקומות אמינים יותר מאשר מיינסטרים חסר בסיס אותנטי, שאין שום ספק שהוא בעל פוטנציאל של להיט. אבל להיט זה לא הכל.
נוסע לא יודע לוקח ת'דברים והולך אחריה / מנסה להיגמל מכל הלחץ בעולם/ איך אני נזכר מה זה לאהוב אותך/ את שומעת מקרוב את הקול/ שמזכיר לי/ איך פעם ידעת לאהוב / איך היית מנשקת מנשקת מקרוב/ את הכל/ לא ראיתי מה יהיה כשהלכת / להחזיר אותך זה בטח לא יצלח
יש עתיד לכל אדם שיגור על היבשת שלך/ את שוב אומרת לי אל תדאג/ אני אתך אני לא ערה
נוסע לא יודע לוקח ת'דברים והולך אחריה / זיכרון שמתנגן עם תמונה שלך בצד/ משאיר אותי שבוי בקסמך לעד/ שנתיים שעברו עם אמת צרובה/ ומכתב אחד שאף פעם לא נשלח
איך פעם ידעת לאהוב איך היית מנשקת/ מנשקת מקרוב את הכל/ נופלת לא יודעת/ אין לי מושג / עלייך אנ'לא שומע
נוסע לא יודע לוקח ת'דברים והולך אחריה
והזמן שלך איתי נגמר/ הידיים היפות שלך כבר לא ייקחו אותי/ הולכת לאיבוד במקום אחר/ פעם היית מנשקת
תגובה אחת
הי יוסי , תודה על הביקורת 🙂 . . אני יודע שהמאזין לא יכול לנחש אך השיר נכתב בגוף ראשון כגבר ש"מקונן" על אהובתו שכבר לא חיה , והזמר אכן שבוי עדיין בקסמה מן הסתם כשברקע מערכת יחסים עם הזמרת .. שדי מבינה שהוא לא ממש איתה ..