נקודה בזמן

אלי בראל

מילים ולחן: אלי בראל עיבוד: טל פורר ואלי בראל
4.5/5

אלי בראל שר סיטואציה של התבוננות במי שמתפרקת ממשהו לא טוב בתקווה לאחות את החלקים לפאזל מוצלח יותר – אישיות איכותית שנועדה לגדולות. התהליך אינו חד-כיווני, נטול יציבות, עד כדי הרס עצמי וקריסה טוטאלית כתוצאה מפחדים וחוסר ביטחון. הבית החוזר ("כשהמלאכים באים, את תופסת מרחקים...) הוא יותר מרמז דק לכך שהדרך לשלמות, ההשלמה הרגשית בפרט, עדיין ארוכה מאוד.
זה אינו טרנד, אבל בלדות חורף נוגות, מלנכוליות, מזוככות בעידון – הולכות טוב אצל שדרני הרדיו לא רק בשעות הלילה הקטנות. אלי בראל שר בטון אחיד, כשהחספוס המאופק הוא שמעניק במקרה הזה יתרון בסיפור סיפורה של מי שעסוקה בשרידות רגשית. הטון החמים מצליח לשדר הזדהות. העיבוד לפסנתר ולמיתרים, אפקט עמעום התופים – מוסיפים עומק לנרטיב.

מתפרקת מעצמה / עכשיו היא כמו תמונה בחלקים/ מסדרת מחדש/ יוצרת קומפוזיציה/ איכותית/ מתנחמת בצרה/ אחרת עוד תמות משיגעון/ את הרי יודעת / שנולדת לגדולות

כשהמלאכים באים/ את תופסת מרחקים/ כשהאורות נעלמים/ את בוכה לאלוהים/ יש רוח בשדרה/ לאן את הולכת/ שמש חמימה/ ממה את שוב פוחדת שוב התפוגגה לה/ נקודה בזמן

בתנועה לקיפאון / בדרך כלל סלולה לשיגעון/ השתמשת במבטים קשים מנשוא/ קרסו הרבה קירות/ אל היעד הברור/ טשטשת דיבור/ הוספת לאש גפרור / את המציאות הפכת
לסרט או סיפור

כשהמלאכים באים/ את תופסת מרחקים/ כשהקולות נאלמים/ את בוכה לאלוהים/ יש רוח בשדרה/ לאן את הולכת/ שמש חמימה / ממה את שוב פוחדת/ שוב התפוגגה לה/ נקודה בזמן.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות