אביב גפן, תרגיע

The Voice העונה השנייה

על השופטים ב – The Voice
4/5

"אייל גולן קורא לך", נקראת תוכנית הכישרונות ב-24. התייצבתי וכעבור רבע שעה ביקשתי להשתחרר. למה? כי גם כתוכנית ריאליטי – זה משמים. לא מעניין, חסר ברק. השופטים – ראשים מדברים מעט חלולים באנדרסטייטמנט. לאייל גולן עצמו – אין מה להגיד/לבשר לאומה. הפרודוקציה פרופיל נמוך. וגם: למה לקבע גטאות מוסיקליות (מוסיקה "מזרחית") אנכרוניסטיות. סלסולים בלבד אינם ז'אנר שמגיע לו תוכנית, אבל עם ישראל שבוי בתחרויות לגילוי הזמרים הבאים – מילדים ב"בית ספר למוסיקה" ועד זמרים "מזרחיים" ב"אייל גולן קורא לך", ומר רייטינג מוחא כפיים לכולם.
אם ריאליטי לגילוי הזמרים הבאים – אז The Voice היא כל הסיפור, ובהזדמנות זו אני מודה לידידי הממיר מקס, שחוסך לי שעות בהרצת פרסומות. תודה, תודה לך, מקס. The Voice אינה מבלבלת את המוח. כמעט כל מי שעולה – הוא זמר באוריינטציה של קול. רק אחר-כך מגיעים ערכים מוספים.
גם כאן – השופטים-מנטורים הם מרכיב לא פחות אטרקציוני מאשר הזמרים. הם חלק בלתי נפרד מתובנת הרייטינג של התוכנית. בעונה השנייה הצטרפו יובל בנאי ושלומי ברכה, חברי משינה,  לחבורת המסתובבים בכיסאות – אביב גפן, שרית חדד ושלומי שבת.
אביב גפן: אין לי מושג אם לחשו לו – "תן בראש" – כי זה עושה רייטינג, אבל אם גפן מאמין שרייטינג זה כיסוח מעליב – אז עמד במשימה: זה מה שהוא עשה בשתי התוכניות הראשונות. ציטוטים לדוגמא: "אני יותר לא מסתובב למי שלא הופך לי את הלב לסשומי" (האודישן של דיאנה) "זה נשמע לי מילקשייק עם שישים סוכר, זה היה מתוק מדי … אין בך שום מרירות. אתה מייצג בעיני את ההיפך מרוקיסט" – באודישן של מייק סלע מחולון שביצע את Drops Of Jupiter של Train  מה השטויות האלה?
אין לי בעיה עם הבחירות שלו. יש לי בעיה עם הדאווין שלו, והוא הפעם יותר גדול ממך. אתה רוצה להיות בדרן – זה בסדר. אבל אל תעבוד עלינו עם "זמר מיוסר" או "ממורמר" או קורבן מצוקותיו. אלה פקטורים שלא קיימים ב – The Voice. להגיד על זמר רוק שהוא צריך להיות "ממורמר" זה אנכרוניזם ילדותי.
לשיא הגיעו הדברים עם יניב קון, בן 37 שהחליט לנסות עכשיו את כוחו עם Every Body Hurts של R.E.M. גפן אמר עליו: "מצטער זה נשמע כמו אדם שפתח יומן, ואמר – עכשיו אני אתחיל לשיר, ואולי אני אהיה גם מפורסם".
הוי. מה איכפת לך אביב גפן, מתי הבנאדם החליט להתחיל לשיר? זה קריטריון לשיפוט?! טוב שיש העונה שופט אחד שעונה לשם יובל בנאי, איש ישר לב, שאומר דברים נכונים מהלב – "אנשים עולים פה לדקה וחצי. זה קיר המוות פה. מוסיקה זה חיידק. זה משהו מבפנים שאתה לא יכול להשתחרר ממנו, לא משנה בן כמה אתה, במה אתה עובד, מותר לך לעמוד על הבמה הזאת ולתת את הנשמה שלך. בעיני הוא זמר עם נשמה".
שמעת, גפן. אתה רוצה בידור, רייטינג. בסדר. תפסיק לעבוד עלינו. ולהזכירך: לתוכנית אכן קוראים – The Voice. אז גפן –  תרגיע.

אופיר בן שטרית – עוד מחכה לאחד
אנאל ולנזי – One Of Us

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן