זו הזמרת שאני מחפש, הצעירה שעונה לשם המשולש יעל שושנה כהן. שם כזה יכול להרוג. במקרה שלה – אין בעיה. אולי אפילו ייחד בשלבים מאוחרים – בשילוב עם האיכויות הייחודיות.
לא ניתוח מיתרי הקול שהיא עברה (בעבר) עשה אותה למה שהיא. זמרת מעולה אינה נמדדת רק בקול, למרות ש"דה וויס" היא תחרות על "הקול". זמרת מעולה נמדדת בחבילת מרכיבים פרט לקול – בעיקר ביכולות שלה להפוך שיר לשלה, למרות שהוא אינו שלה. גם ב"אישיות הבימתית". יש דבר כזה. אני מבין את הצורך של יובל בנאי לרקוד איתה טנגו לסיום הערב, וסולח לו על הרגליים העקומות.
הביצוע שלה ל"משחקי וידאו" Video Games של לנה דל ריי היה אחר. כמו שיובל בנאי אמר את זה לאביב גפן: לא תמיד חייבים להתעדכן בכוח. במוסיקה, נחמד להיות לפעמים קצת "קשיש". הרבה זמרים "קשישים" ממשיכים את הקריירה גם אחרי מותם. רלוונטיים לעד.
יעל שושנה כהן לקחה משהו מה"קשישות" של סבתה. ואמנם, היא יכולה להיות מצוינת גם בלי להתעדכן כל חודש באופנה המוסיקלית הצועקת. יש לה אישיות בימתית, יש לה סגנון. היא צעירה, אבל יש בה בגרות ועומק של מי שמכירה זמרות מהעבר, ובעיקר כמי שיש לה היכולת לקחת שיר לחלקת האדמה שלה, לשתול אותו שם ולטפח אותו כמו שהיא מבינה-חשה.
כמה הערות לגבי הדה-וויס של ה-19.12: א. אני מסיר הכובע בפני מנאר שהאב ומשפחתה משפרעם. באמת הפתעה לשמוע זמרת צעירה, שבחרה לסטות ממסורת השירה של משפחתה ולפנות למסלול רוק איכותי (נירוונה, רדיוהד) ולקבל תמיכה מופלאה מהבית. היא זמרת מצוינת שהצליחה להתגבר על מפגעי המבטא כדי להגיע למה שהיא רוצה (Unfaithful של ריהאנה) ב. מוטי פליישר, זמר עבר ששיריו ("החיים היפים", בשמה אדומה", "בואי כלה", "עופרה") ממשיכים להיות משודרים ברדיו הקשיב לבתו אנאל פליישר שרה You've Got A friend של קרול קינג בטלפון, כשהוא בארה"ב. מה חבל שאף שופט לא הסתובב. מוטי עוד היה חוזר. ג. השופט-מנטור אביב גפן עדיין לא נרגע. הוא התנפל על רענן קרייצברג מירושלים (ששר גרסה לדואט של ניק קייב וקיילי מינוג – Where the Wild Roses Grow) כאילו יש לו משהו אישי נגדו. הוא אמר משהו כמו: "אנשים שיושבים פה (השופטים) קרעו ת'התחת להגיע למה שהם. לא מאמין שאתה נלחם ואמן בנשמה, הרגשתי שמישהו עובד עלי…"
די. אני קורא שנית לאביב להרגיע. כולה תחרות כישרונות, וקרייצברג לא היה כזה גרוע. אני יכול להבין את יובל בנאי שתפס עצבים על אביב. (זה לא בצחוק. ואם זה בצחוק – אז בצחוק הזה יש אמת) הוא זיהה נפיחות אגו, יומרנות, פוזה. גם אני. חילופי הדברים ביניהם כמעט התפתחו למכות. למה לא? זה עוד לא קרה, מהלומות בין אביב ליובל. והטלוויזיה במצבה היום לא הייתה מתנגדת לעוד אחוז רייטינג.

יעל שושנה כהן Video Games