הפרעת קשב

דני ליטני

מילים ולחן: קובי לוריא עיבוד: קובי לוריא אילן אביב
4/5

"אני חרש" – באינטונציה הזו יכול היה להפוך ל"אני יורה" על משקל יהונתן גפן. המרחק בין לא לשמוע ובין לירות – כמה שזה נשמע מבהיל – עלול להיות קצר מאוד. כי החרש אינו שומע אבל הוא רואה.
איך הופכים נכות/ מוגבלות לכלי נשק באוריינטציה חייכנית-צינית-אירונית? זה בדיוק השיר הזה של דני ליטני. "חרשות" על רקע המציאות הפוליטית במקומותינו – היא יתרון. לעצום עיניים, לסתום אוזניים, ואתה מסודר. כשאתה עושה את זה במודע מתוך אגוצנטריות (לא מעניין אותי מה קורה, שילכו כולם לעזה) זה יכול להתפרש רע. אבל כשמדובר במגבלה פיזית אשכרה, אז גם אם הפסדת שמיעה של "דברים טובים", לפחות הרווחת אי שמיעה של דברים רעים.
הפרדוקס האירוני-מצחיק הוא שדני ליטני שר לאלה ששומעים, כי אחרי הכל אין משהו שיותר קשור לשמיעה מאשר מוסיקה. כאילו אומר לנו: תקשיבו ותיהנו מהשיר, אבל גם אין ברירה – אתם תשמעו את כל החארה מסביב, שאני לא שומע.
נו טוב, מה שחשוב הוא שגם קובי לוריא וגם דני ליטני רצו להשאיר אותנו אחרי הבלוז הזה עם חיוך על הפנים, משהו לא מובן מאליו בימים טרופים אלה של לפני בחירות, ועל רקע ביבי, ש"ס וכל מי ששווה להתחרש מולו.
אהבתי כי הפרעת הקשב של לוריא וליטני משאירה אותי אם לא בצד החרש של המתרס, לפחות בצד השפוי. וגם זה משהו. וחוץ מזה: כמו שדני ליטני שר את השיר, אסור להיות חרש.

כבר לא שומע חדשות,/ לא הכפשות, לא הכחשות, / אין לי מושג ירוק מה מתרחש,/ לא איך פוליטיקאי מיקרובּ/ מוכר הכל – רק תן לו ג'ובּ,/ תודה לאל, אני חירש.

גם יש לי פטור מלהקשיב/ לזבלנים שמסביב/ בזמן שאנשים טובים עולים באש./ אני פטור מאטימות,/ אני לא פה, אני על mute, / תודה לאל, אני חירש/ לא מקנא באלה ששומעים:/ הם חשופים לגידופים ואיומים / אח, איזה כיף זה לא לשמוע את הכנסת!/ (ובייחוד לא את אשתי כשהיא כועסת).

אותי יותר לא מבהילים / לא במילים, לא עם טילים,/ תנו לי רק ערוץ הספורט ולנשנש,/ גם אם תפרוץ פה מלחמה -/ אני אפילו לא אשמע -/ הסברתי כבר: אני חירש.

יש לי שחרור מצעקות/ ומבדיחות לא מצחיקות,/ תצחיקו זה את זה, סליחה, אני פורש./ וגם הרכב מאחור/ יכול לצפור: "סע, יא חמור!"/ הללויה, אני חירש!

ואם ההוא, בממשלה,/ יתחיל שוב עם ה"בלה-בלה-בלה"/ שיברבר, אני לא מתרגש,/ אוֹמַר לראש הממשלה/ "תודה רבה, היה נפלא,/ אני לא פה, אני חירש!"

שיקשקש, שיטשטש, / שיחנטרש, שיחרבש,/ שיאשר, שיתכחש,/ שיתחתן, שיתגרש,/ מבחינתי שיכהן עד סוף 2096./ מה 'כפת לי אני?

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות