כאילו לא ידענו עד עכשיו מהו המיינסטרים השולט במוסיקה המקומית, בא יובל בנאי וגילה לשני השופטים-מנטורים שלידו, שרית חדד ושלומי שבת: אתם לא רק המיינסטרים בישראל. אתם האמא של המיינסטרים. אתם המיין. Main, כלומר העיקריים, הבולטים, המצליחים. הכי מושמעים, הכי נבחרים. בנאי אמר את זה בקונטקסט של: מה לעשות, אני מודע, שאנחנו, משינה, כבר לא מיינסטרים. כלומר: אנחנו פחות מכם. הייתה תחושה קלה של – אני לא משתגע אחרי המוסיקה שלכם, אבל מה לעשות, לצערי אתם מנצחים אותי.
זה קרה אחרי שיובל בנאי ניסה להסביר מדוע הוא אינו מסתובב לזמר "מזרחי". השיר במקור לא היה ממש "מזרחי" – "איזה יום" של דודו טסה שבחר יאיר לוי (28), אלא שהביצוע שלו היה מסולסל משהו. הבלבול: גם השופט אינו מבחין בין ביצוע בסגנון ים תיכוני לשיר שמשויך לז'אנר הים-תיכוני, אבל רצוי ששופט בתחרות כמו "דה וויס", והדגש הוא על דה וויס – ידבר על ביצוע, לא ישפוט זמרים לפי הז'אנר שהם בוחרים, לא יסתובב בגלל שהוא שונא "מיינסטרים מזרחי". כן, יובל בנאי זו המציאות בארצנו: הרבה זמרים צעירים בוחרים לשיר "מזרחית", והם הגיעו ל"דה וויס" כדי להראות שהם זמרים, והם מצפים שלא שישפטו אותם לפי הז'אנר שהם בחרו. דווקא שיר כמו "איזה יום" של דודו טסה, שאינו "ים תיכוני" או "מזרחי" במובהק, הוא אמצעי לבחון זמר ששר בסגנון הזה.
מבחינה זו – כל הכבוד לאביב גפן שיצא מהקופסה, והסתובב לפופ ים תיכוני מובהק כמו "נגעת לי בלב" (של רותם כהן) המוכר מאייל גולן ששר סהר שרב. אם זה אינו דאווין בשביל הריטינג של הריאליטי, זוהי כמעט סנסציה, אבל גפן הראה שהוא אינו מקובע, שהוא מבין כי בתחרות כמו דה-וויס, לא הז'אנר קובע אלא הקול והביצוע. דווקא שלומי שבת שמייצג כביכול את הזמר הים-תיכוני לא הסתובב לסהר שרב. מסתבר שגפן, שבתוכניות קודמות היה נפוח מיומרות ומאגו, גילה הפעם שאין אצלו גבולות, שהוא יכול לחצות למגרש אחר. ואגב כך, גם הפעם יש לרשום הערה חמורה בתיק שלו: באודישן של עלא דקה (17.5) מבאר שבע, ששר Time of your life של גרין דיי, הודה גפן כי טעה שלא הסתובב, ואף ביקש להתנצל בפני הזמר. לא יאומן כי יסופר: בשביל זה לקחו אותך לשפוט? כדי שתתנצל בפני זמר שמגיע לו ותשלח אותו הביתה? זה משול לשופט כדורגל שששרק לפנדל נגד קבוצה בדקה התשעים, הביא להפסדה, ואחר כך הודה שטעה.
מיינסטרים ים תיכוני, פופ באנגלית ממשיכים להציג זמרים מעולים, והפעם זוהי דניאלה מילוא, 23 מתל-אביב ששרה את The Fear של לילי אלן. אנגלית – מצוינת, מבטא רהוט, טונים מופלאים, פרשנות שלה. והנה יש לי עוד אחת לנבחרת הפרטית שלי. צל"שים גם לשניים שהגיעו מניו-יורק: לאמיר דרזי על I want to break free של קווין ולנועה דנאי על I'm Yours של ג'ייסון מרז.
יאיר לוי דניאלה מילוא, סהר שרב.
